לא במקרה הקו הפומבי שאותו צריכה לנקוט ישראל לא עלה בדיון שנערך השבוע בראשות נתניהו. הפערים, החשדנות וחוסר האמון בין הצדדים גדולים מדי. בקו הלעומתי כלפי הממשל האמריקאי מצדדים נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת. את הקו הפרגמטי מאמצים בכירי מערכת הביטחון, שר הביטחון, שר החוץ וראש המוסד יוסי כהן. במערכת הביטחון מציינים כי בנושא הזה השיח מול המוסד הוא טוב וענייני, וכל אחד מבין את תפקידו בתוך השיח הפנים־ישראלי ומול המקבילים בארה"ב ובמעצמות נוספות.
בישראל קיוו כי הנשיא החדש ג'ו ביידן ימתין מעט עד לחידוש המו"מ וימשיך לאכוף בכל הכוח את הסנקציות על האיראנים, על מנת להביא אותם לשולחן המו"מ בנקודת פתיחה חלשה יותר. בפועל זה לא קורה, והאיראנים, בהפרות גסות של ההסכם, ממשיכים לבחון את סבלנותו של הממשל האמריקאי החדש, שבשלב זה מגלה איפוק רב לנוכח הפרובוקציות והממצאים החמורים שעולים מתוך הדוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בדוח האחרון שפורסם השבוע עולה כי איראן קיימה פעילות בחומר גרעיני בלפחות ארבעה אתרים - ולא דיווחה היכן אותו חומר גרעיני נמצא היום.
אבל במערכת הביטחון מבינים היטב כי מדובר ברשימת משאלות שלא צפויה להתממש במלואה, וכי יהיה קשה לכרוך בנושא הגרעין את הגבלת תוכנית הטילים ארוכי הטווח ואת מניעת ההתבססות האיראנית באזור והתמיכה בטרור. לכן צריך להחליט על סדרי עדיפויות ובאילו נושאים מרכזים את המאמץ מול האמריקאים. בדיון השבוע הוחלט כי המל"ל ינהל את עבודת המטה בתחום המדיני מול כל הגורמים שעובדים עם האמריקאים וגורמים אחרים, וידאג גם ליישור הקו במסרים בין גורמי המקצוע השונים.
בסופו של דבר, מהדיון האחרון לא יצא הנתון החשוב ביותר - מה ישראל רוצה מהסכם גרעין חדש, ומהו הקו שאותו ישראל צריכה לנקוט מול האמריקאים. ככל שהמדיניות הנוכחית תימשך בחודשים הקרובים, ישראל תתקשה להשפיע על הממשל בארה"ב.
מאיראן הרחוקה - למציאות היומיומית בעזה. סיור של יום שישי בבוקר, קצת לאחר הסערה של השבוע שעבר, שלא השאירה כמעט זכר לכלניות האדומות שכה מאפיינות את האזור בתקופה זו של השנה. הניגוד שבין יפי הטבע למכשול ולגדר הגבוהה שפוצעים את הנוף מחזיר אותנו למציאות כשמשפחת צבאים מחפשת את עצמה בין הגדרות שתוחמות את אזור הביטחון המיוחד.
הרבה השתנה כאן בשנה האחרונה, ולא רק המכשול שהקימה ישראל בגבול הרצועה. גם בעזה משתנים דברים. מוקדם לדבר על יציבות ביטחונית לאורך זמן, הרי עימות יכול להתפתח במהירות מסחררת. ועדיין נראה שבשנה האחרונה, בזכות אינטרסים כלכליים, מגיפת הקורונה, הקטארים שפותחים את הכיס וישראל שמאפשרת יותר בהקשרים ההומניטריים – נוצר בכל זאת בסיס מעט רחב יותר של יציבות. במשך חודשיים לא נורתה רקטה מהרצועה. זו אינה תעודת ביטוח לכך שהסלמה לא צפויה בעתיד, אבל זה משקף מצב נוכחי שכבר נמשך חודשים ארוכים, שבהם האינטרסים של ישראל וחמאס מתחברים, נכון לעכשיו, לרצון לשמור על השקט ולא להידרדר להסלמה.
את הקו בעזה מוביל מנהיג חמאס יחיא סנוואר. המעמד והדומיננטיות שלו לא מעורערים בשלב זה. בישראל מעריכים כי במצב הנוכחי קיים פוטנציאל שהשקט היחסי יימשך. השקט, יש לציין, לא השתרר כך סתם במקרה. מאחורי הקלעים פועלים אנשים רבים ממערכת הביטחון בישראל, במצרים, בקטאר ובחמאס, ובנוסף, הקשר העקיף בין ישראל לחמאס מעולם לא היה כמעט ישיר כמו עכשיו.
אבל באזור שלנו אין מתנות חינם. בישראל מודעים לכך שמחיר השקט, שממנו נהנים תושבי העוטף לאחר שנים ארוכות של חוסר יציבות, משולם במטבע של המשך ההתעצמות של חמאס, שמנצל היטב את התקופה הזאת ואינו שוקט על שמריו. סבבי ההסלמה בשנים האחרונות אפשרו גם פגיעה בנכסי איכות של חמאס. תקופה של שקט מגבילה מאוד את היכולת של צה"ל לפעול, ובחמאס עמלים על שיפור יכולות הטילים, אימון הכוחות וחפירת המנהרות. כמו כן, מושקעים משאבים גם ביכולות הצבאיות הימיות, והאירוע השבוע סיפק הצצה קטנה לניסיונות של חמאס להתעצם גם בזירה זו. הדיווח הלקוני שבו תוארה בהודעת דובר צה"ל השמדת כלי שיט שהתקרב לכוחות חיל הים, אינו מספר את התמונה המלאה.
התרעות פיקוד העורף