זאת התקשורת. במיוחד הטלוויזיונית, היא שקובעת את האירוע, מעצימה את ההתפתחות, מייצבת את התקרית לפי בחירתה, שיקוליה והחלטתה למרכז העניין, תשומת הלב והמרכזיות של אזרחי העולם.
"אני יודע שמייגן מרקל לא חיברה ולא פירסמה ספר. אבל אני לא בטוח אם היא בכלל קראה פעם ספר", העיר פרשן בערוץ ציבורי בניו יורק שלעג למקום המרכזי בחדשות שהראיון עמה קיבל בתקשורת בארה"ב.
"מתוכן דבריה גם אני לא רואה סיבה להתפעל מרמת המשכל, שהיא הייתה משיגה במבחן", אמר. "מלבד סיפורי רכילות על בית המלוכה, המרואיינת לא אמרה שום דבר איכותי שייזכר".
הבעיה, הצרה היא, שאין תקשורת נגד תקשורת. אין מי שיתעמת מול המעצמה השביעית, שיעז לערער על סולם העדיפויות שלה, להתלונן על ההתנהלות הרודנית שלה בקביעת חשיבות ומרכזיות אירועים והתפתחויות.
התרעות פיקוד העורף