הציבור הישראלי כולו מתכנס ביום השואה להעלות את זכרם של שישה מיליון מבני עמנו שנשרפו והושמדו, בדממה, באיפוק ובהרכנת ראש. השקט של יום השואה הוא אחד מרגעי החסד היחידים שעדיין שומרים על תחושת הסולידריות, שהיא מיסודות העוצמה של המדינה המיוסרת הזו. יש בלוח השנה שלנו עוד יום אחד כזה, שגם אותו ציינו השבוע. יום הזיכרון לחללי המלחמות, לקורבנות הטרור ומעשי האיבה. גם היום הזה מיוחד במינו, אין כמותו בשום מדינה אחרת.
הרי כבר במהלך השנה אמר דברים נתעבים לא מעטים. הוא הזהיר אותנו בראשית שנת 2020 שיהיו למעלה ממיליון נדבקים בקורונה ויותר מעשרת אלפים מתים. כאשר אמר את הדברים האלה היו שתמהו למה הגזים. אך גם הדברים הללו לא היו ספונטניים. הם היו מחושבים. נתניהו ידע כי אין כל סיכוי שמיליון תושבים יידבקו בקורונה ושיהיו כל כך הרבה מתים. הוא בכוונת מכוון יצר ציפייה לאסון גדול לאין ערוך יותר ממה שאדם סביר ואחראי היה יכול לצפות לו, כדי שיוכל לומר בבוא הזמן את מה שאמר בערב יום השואה.
עמדנו בפני שואה, דומה לזאת שגרמה להשמדת חלק ניכר מכל העם היהודי, אך הפעם עמד לנו מנהיג היסטורי, חד־פעמי, שלא היה כמוהו, לשום עם אחר. הוא, בתושייה המיוחדת שלו, בכושר המניפולטיבי, ביכולת שלו להפעיל את כל "מערכות המדינה", כפי שאמר, מנע את האסון הזה. הללויה!
מה עשה נתניהו? לדבריו, הוא סגר את הגבולות. האמת? בדיוק ההפך. הוא השאיר אותם פתוחים, אפשר לאלפי אנשים שהגיעו חולים להיכנס ארצה ללא פיקוח וללא הגבלה, והמגיפה, שנוהלה באופן מבוקר ואחראי על ידי אנשי מערכות הבריאות עד אז, התפשטה כאש בשדה קוצים.
מכאן הידרדרנו עד סגר מוחלט, קריסה של מערכות כלכליות, אובדן אמצעי הקיום של מאות אלפי אנשים, אבטלה כפויה ומיותרת, בזבוז של עשרות מיליארדים רבים, שאילו נותבו לשיקום מערכות הבריאות שממשלתו הזניחה במשך שנים רבות היינו יכולים להגן על האזרחים, לצמצם את מספר החולים ולהקטין את מספר המתים.
אני מאשים את ראש הממשלה במותם של רבים מאלה שלא שרדו את המגיפה. עובדי הציבור והמומחים שישבו בחדרי הישיבות, במקום שבו התקבלו ההחלטות, אומרים במפורש שבמקרים רבים החלטותיו של ראש הממשלה, שהיה דומיננטי בניהול המאבק הזה, הושפעו - באופן שאי אפשר היה להסתיר אותו – משיקולים אישיים ומהאינטרסים הפרטיים והפוליטיים שלו. לא מדאגה לבריאות הציבור, לא מחרדה מפני אובדן חיים של אזרחי המדינה – אלא מהצורך לחלץ את עצמו.
בדרך ניסה נתניהו לרסק את בתי המשפט, לערער את האמון בהם, להשמיץ ללא בושה את היועץ המשפטי לממשלה ולהאשים אותו בניסיון לבצע הפיכה שלטונית. עתה – כתוצאה מהחיסון שיצרו המומחים של חברת פייזר, ושהוא היה מועיל מאוד ברכישתם (אם כי במחיר גבוה בהרבה מהמחיר ששילמו מדינות אחרות), התפנה ראש הממשלה להציג את הדברים "בפרופורציה ההיסטורית" שלהם.
עמדנו לפני שואה, כמו השואה שהביאה להשמדת שליש מהעם היהודי. אלא שלפני 80 שנה לא היו אנשים שזיהו את הסכנה, עד שהגיע ביבי נתניהו – ואז כולנו (למעט יותר מ־6,000 אזרחים ישראלים) – ניצלנו.
התרעות פיקוד העורף