בזמן הטקס נשמעו כמה קריאות לעבר השר, שהשיב: "תנו לו לצעוק, מותר לו. אנשים אחים אנחנו". פרט לכך לא נרשמו הפרעות נוספות ובסיום הנאום הקהל מחא כפיים. עם זאת, במקביל להגעת בן גביר חלק מהמשפחות נטשו את הטקס במחאה ופתחו בשירה, ועוד לפני שהגיע נרשמו עימותים בין המשפחות השכולות וקללות מחוץ לבית העלמין.
כאמור, האבטחה שהוצבה במקום הייתה כבדה במיוחד: יש שטח סטרילי, בידוק מורחב, ולראשונה חסמו כבישים סביב בית העלמין כאשר רק משפחות שכולות ואנשים עם מוגבלויות יכולים לעבור.
במקביל, מספר משפחות שכולות החליטו לעזוב את הטקס לפני הגעתו של בן גביר, ואילו אביו השכול של החייל גל קיידאן ז"ל החליט לכסות את הקבר שלו בזמן דברי השר.
אדם נוסף בקרב המשפחות השכולות החזיק שלט עליו נכתב: "אני אהוד חנוך נלחמתי במלחמת יום כיפור 1973 בתעלות יחד עם חברי הטוב. ביקורו של השר בן גביר פוגע בי וביום הקדוש הזה".
"תמיד נזכור, שאחים אנחנו בני עם אחד אנחנו"
בן גביר פתח את נאומו בטקס ברקע הקריאות נגדו ואמר: "הלוחם אסיל סוועד היה בן 22 בלבד, כאשר נהרג, עת הגיע מחבל בן עוולה שביקש לדקור לוחמים, למחסום שועפט במזרח ירושלים. אסיל ז"ל, הוא לוחם מג"ב האחרון שנפל בפעילות מבצעית. הוא היה שומר ירושלים, התעקש לחתום בשירות קבע והיה אמור לחזור הביתה באותו סוף שבוע מר ונמהר.
"למול מסירות הנפש וההקרבה שלכם משפחות קדושות וגיבורות, מילותינו נעשות קטנות ומצטמצמות לחרוט על מצבות האבן הצנועות. מצבות ששפתן היא רק שם, גיל, תאריך נפילה, ההורים וכמעט לא עוד. כמה מעט וכמה הרבה. עולם ומלאו. עולם מלא של עלומים שכלו, חלומות שנגוזו, שאיפות שעלו בעשן, שרשרת דורות שנגדעה".
"נצח ישראל לא ישקר. לא בכדי נסמך יום הזיכרון ליום העצמאות, אלא כדי לבטא את עוצמתם המטלטלת והשזורה של החיים והשכול. של התוגה והשמחה ובעיקר כדי לבטא את החוב הגדול שאנחנו חייבים לכולכם משפחות יקרות וגיבורות.
"מעריכים אתכן, אוהבים אתכן, מחבקים אתכן חיבוק גדול ותמיד תמיד נזכור, שאחים אנחנו בני עם אחד אנחנו, ושדווקא מתוך החושך הגדול והכאב, בעזרת השם יתברך ואנשי כוחות הביטחון הגיבורים והאזרחים האמיצים, צמח לו עם לתפארת שבנה מדינה משגשגת שמהווה את ניצחון האור על החושך.
בסיום נאומו של בן גביר נשמעו מחיאות כפיים בעוד אחת הנוכחות בקהל תקפה את המשפחות השכולות שלצידה: "שמאלנים, למה באתם לפה. הרסתם את המדינה".
המשפחות התנגדו, בן גביר התעקש להגיע
"ודאי שאגיע לנאום", אמר אמש למעריב. "זוהי מנהיגות", טען. "אני עושה הפרדה בין המשפחות השכולות לארגוני המחאה. כמובן שארכין ראש בפני הצעקות שלהם, אכבד אותם ואת כאבם", הוסיף וטען: "אבל גם חלק גדול מהמשפחות ביקשו ממני להגיע ולכבד אותם".
ממארגני המחאה נמסר כי "ביום הזיכרון כולנו מגיעים לבית העלמין הצבאי בבאר שבע - שרים יחד עם המשפחות השכולות שמתנגדות להגעת בן גביר למקום". בכוונתם לשיר ביחד את שיר הרעות בזמן שבן גביר יישא את דבריו, אם אכן יחליט להגיע ולנאום.
"בטקס יום הזיכרון, אשר יתקיים ביום שלישי, 25.4, בשעה 11 בבוקר, כולנו מגיעים לבית העלמין הצבאי בבאר שבע, בחולצות לבנות, לחזק את המשפחות השכולות אשר מזועזעות מהגעתו למקום, של השר איתמר בן גביר", נמסר.
"הודעה זו נשלחת בהסכמת משפחות שכולות בבאר שבע, וכולנו נכבד את המעמד. אנו מבקשים לא לשאת סמלי מחאה, בלי שלטים, בלי סיסמאות, ובלי דגלים. נחבק את המשפחות בעצם נוכחותנו ונימנע מצעקות ואלימות. בעת שבן גביר ינאם, נפתח בשירה המונית בשירת שיר הרעות, המסמל את תקוותנו ורצוננו לאחווה בעם, ולאחר מכן נשיר את ההמנון. המסר שלנו - רעות ותקווה".
התרעות פיקוד העורף