משלחת מנכ"לים של משרדי ממשלה תצא לאתיופיה בחודש יולי הקרוב ולאחר מכן תציע לממשלה תוכנית שתכליתה תהיה לסיים את העלייה מאתיופיה באופן מוחלט וסופי. לפי מכתב שכתבו מנכ"לי הסוכנות היהודית ומשרד העלייה, שהגיע לידי עיתון הג'רוזלם פוסט, "משלחת מקצועית של משרדי הממשלה לאתיופיה" תתקיים במשך ארבעה ימים החל מה-2 ביולי.
"המשרד והסוכנות היהודית פועלים באתיופיה להעלאת 3,000 זכאים (עולים לישראל) שאושרו על ידי משרד הפנים, במסגרת החלטת ממשלה מס' 713", נכתב במכתב על החלטת ממשלה מתקופתו של נפתלי בנט כראש ממשלה. את המשלחת יובילו מנכ"ל משרד העלייה והקליטה עו"ד אביחי כהנא ומנכ"לית הסוכנות היהודית אמירה אהרונוביץ'. צפויה נציגות מכמעט כל משרדי הממשלה.
במכתב נכתב כי "יישום החלטת הממשלה ותהליך העלייה מורכב מאוד ומנוהל באתיופיה על ידי הסוכנות היהודית יחד עם שותפים רבים במשרדי הממשלה השונים".
"אנו פונים אליכם, כשותפים מרכזיים ביישום החלטת הממשלה, להצטרף באופן אישי או לשלוח נציג בכיר מטעמכם, להשתתף במשלחת המקצועית הזו, בראשות משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית", נכתב. עוד הוסבר כי מטרת משלחת זו היא "לחזק את השותפות ואת הקשרים המקצועיים", בכל הנוגע לנושאי הגירה, במיוחד מאתיופיה.
לפי המכתב, המשלחת תיפגש עם הממתינים לעלייה באדיס אבבה ובגונדר ותבקר "בבית הכנסת, בכיתות (בבית הספר היהודי) ובפרויקט הזנה". כמו כן, מנכ"לי המשרדים "ישתתפו בסיור באתרים היסטוריים יהודיים, בתי קברות יהודיים", וילמדו על המסלול שעברו יהודי אתיופי בעת עלייתם לישראל, דרך סודן. בנוסף, יתקיים ביקור במשרדי הסוכנות היהודית ותתקיים פגישה עם שגריר ישראל באתיופיה.
המשלחת צפויה לצאת ב-2 ביולי 2023 ותימשך כארבעה ימים. כל משרד יממן את הטיסה לאתיופיה ולמלון, בעוד שהסוכנות היהודית תכסה את שאר עלויות הסיור, וכן את הטיסה חזרה לישראל, עם עולים חדשים.
כמות העולים העתידיים שאושרו לעלייה באתיופיה עומדת על 919, כך לפי שי פלבר, מנהל היחידה לעלייה ולקליטה וסמנכ"ל הסוכנות היהודית, שנשא דברים בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת לפני שלושה שבועות. לפי הודעתו של פלבר בוודה, 919 האנשים צפויים לעלות לארץ בחודש יוני. לפיכך, המשלחת הממשלתית לא צפויה לפגוש אף אחד מבני הקהילה שאושרו לעלייה, שכן הם צפויים להיות בישראל.
כידוע, רוב העולים מאתיופיה בשנים האחרונות אינם נחשבים כיהודים על פי ההלכה היהודית ואינם זכאים לעלייה על פי חוק השבות. רובם המכריע של העולים הם בני משפחה של אזרחים ישראלים שקיבלו אזרחות ישראלית כחלק מ"איחוד משפחות" כאקט הומניטרי. מאידך, בקהילה היהודית בגונדר ובאדיס אבבה טוענים שמי שאינם זכאים לעלייה הם צאצאים של יהודים שאבותיהם נאלצו להתנצר ולכן יש לאפשר להם לעלות.
לאחר החזרה לארץ, צפויים מנכ"לי המשרדים יחד עם הסוכנות היהודית לדון במצב באתיופיה, במטרה למצוא פתרונות מעשיים. מקורות בממשלה אמרו לג'רוזלם פוסט כי הממשלה יכולה להחליט לסיים לחלוטין את העלייה מאתיופיה. תרחישים לכך יכולים להיות מאמץ להביא ארצה את כל הממתינים במחנות לעלייה, קרוב ל-5,000 בני אדם, ולא לאפשר לבני משפחה אחרים להגיע - אך מאידך יש הצעות שמרניות יותר.
עורך הדין ד"ר יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מסר בתגובה: "לאורך שנים ממשלות ישראל והרשויות הציבוריות קבעו בהחלטות ממשלה שונות כי מבצע העלייה מאתיופיה הנמשך משנות ה-80 המוקדמות מגיע לקיצו, זאת כשהרחק מעיני הציבור אותן רשויות מיישמות בפועל את המדיניות שמכתיבים ארגונים אמריקאים להמשך שכפול אינסופי של ההגירה מאתיופיה, במסווה של שיבה ליהדות של מי שטוען (ללא כל הוכחה) כי אבות אבותיו התנצרו וכי הוא מבקש לשוב לישראל ממניעים טהורים. ההתנגדות למהלכים אלו מזכה את העומדים איתן מול המהלך הזה בקריאות גנאי על 'גזענות'. בפועל, הרשויות משתפות פעולה במהלך המנוגד לא רק לחוק השבות אלא להחלטות ממשלה מפורשות".
שרקי הוסיף כי "שליחת משלחת לחנות המתינים באתיופיה בחודש יולי כאשר אף טענת הסוכנות היהודית, בחודש יוני לא יוותרו זכאי עלייה באתיופיה, הוא למעשה הודעה עם שסיפור העלייה הלא יהודית מאתיופיה ימשיך לשכפל עצמו בכסות משרדי הממשלה והפקידות".