בפתח השיחה ביקש חבר הכנסת אלקין להזכיר כי "קודם כל, בתקופה שלי כשר השכלה גבוהה נכון שהיו לי שני עימותים והיה גם הרבה שיתוף פעולה. נפרדנו בטעם טוב, לא בטעם רע. גם הבאתי הרבה סיוע למוסדות. לא יצאתי עם טעם מר מול ראשי המערכת, חשבתי שהם טעו בפעמיים בקרבות שהם נכנסו מולי, אני לא שברתי כלים ולא אמרתי 'תשכחו מסיוע', להפך".
באשר לצעדת המחאה נגד הרפורמה המשפטית של האקדמיה, אמר: "אם הקריאה הזו יוצאת באופן רשמי ממוסדות האוניברסיטה, מהדרג הניהולי של האקדמיה, אני חושב שיש פה טעם לפגם. אבל אם מתארגנים מרצים שהם בעלי השקפה כזו או אחרת למחות זו זכותם. זכותם של האנשים, גם כשהם עובדים באקדמיה ודווקא, זה להביע את עמדתם ולהתארגן. גם לנשיא האוניברסיטה מותר להשתתף אם אלה הערכים וההשקפות שהוא מסמל. כמובן שאסור להשתמש במנגנון של האוניברסיטה לטובת גיוס האנשים לצעד כזה או אחרי".
"למרצה בעל כל ההשקפות, יש מקום באוניברסיטה. לכולם צריך להיות מקום. לא הסתרתי את השקפותיי, עבדתי מול אנשים שהיו בעלי דעה שמלאית מובהקת והיו לנו יחסים מאוד טובים. הם ידעו מה עמדותיי, ומצד שני לא שאף אחד לא חסם אותי, להפך - עשיתי דברים שבדרך כלל דוקטורנט לא עושה באוניברסיטה. מבחינה זו אין לי מילה אחת רעה להגיד על המערכת. גם כשהייתי בדעת מיעוט. השיפוט והתהליך האקדמי צריך להיות נטו קשור ליכולות האקדמיות. השקפות, מותר לאנשי אקדמיה להביע עמדה", הדגיש.
עוד טען כי "אני חושב שזה חלק מהמאפיינים של המערכת וצריך לשמור על זה מכל משמר. אסור בכל תכלית האיסור בעיניי למרצה בזמן שהוא באוניברסיטה להכניס פוליטי, לא משנה באיזה צד הוא נמצא".
"אני לא רוצה לראות את ישראל כמדינת עולם שלישי. אני חושבת שמקומנו לא יחד עם מדינת אפריקה, אלא מקומנו תמיד היה וצריך להיות עם מדינות המערב. כמדינה מפותחת מערבית, בעלת ברית אסטרטגית עם ארה"ב, ואנחנו פוגעים היום במיקום הזה בהתנהלות שלנו שלוקה בעיוורון מול אוקראינה", סיכם.
התרעות פיקוד העורף