עוד קבעה היועצת המשפטית, כי "סוכם על כל גורמי המקצוע ברשות שדות התעופה וגורמי האכיפה במשטרה להמשיך ולפעול בהתאם לשיקולים מקצועיים ומבצעיים בקביעת תנאים לעריכת הפגנה בשטח נתב"ג, ולאכיפת תנאים אלה. כל זאת, כדי להבטיח את מימוש הזכות להפגין, בשין לב למאפיינים הייחודיים של נתב"ג ולמבחנים שנקבעו בפסיקה".
גורם בכיר בממשלה הגיב להחלטתה של מיארה: "חוות הדעת של הייעוץ המשפטי מכשירה את הפיכתם של אזרחי ישראל לבני ערובה של מיעוט קיצוני. היא קובעת סטנדרט חדש לפיו הפגנות לתמיכה בעמדתה האישית גוברות על חופש התנועה מהארץ ואליה, תוך פגיעה בלתי מתקבלת על הדעת במאות אלפי משפחות ששילמו במיטב כספן עבור חופשה שחיכו לה זמן רב".
במהלך הדיון, דנו השרים עם היועמ"שית במספר כתבי האישום שהוגשו בגין הפרות סדר ותקיפות שוטרים. בן גביר שאל: "כמה כתבי אישום הוגשו?". היועמ"שית מעבירה ליואב תלם לנתונים. תלם: "שישה כתבי אישום מתוך 572 עצורים רק על תקיפות שוטרים". בן גביר ולוין שאלו: "כמה נחקרו בחשד לקשירת קשר לפשע על ארגון התפרעויות?". יואב תלם: "אף לא אחד". בן גביר: "פשוט בושה. אין אכיפה".
כמו כן, אמרה השרה רגב ליועמ"שית: "נתב"ג הוא לא שטח ציבורי, הוא אזור בטחוני חשוב עבור מדינת ישראל, לא אקבל בשום פנים באופן פגיעה בשדה ובשגרת התעופה של ישראל ואו מניעת טיסות ואו חסימות כאלה ואחרות. אני מבקשת להפסיק את האכיפה הבררנית, את הפוליטיקה והדעות האישיות יש להשאיר מחוץ לשיקולים. טובת הציבור, חופש התנועה וביטחון המדינה חשובים יותר".
עוד תקפה רגב: "אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועמ"שים בעבר. אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה?". אם היועמ"שית מחליטה הכל אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה".
לבסוף הממשלה קיבלה החלטה לפיה על היועמ"שית להניח תוך שבעה ימים מתווה כללי, כולל אופן הטיפול במקרים בהם תינתן חוות דעת של המל"ל - על פעולות בהן יש פגיעה אפשרית בביטחון המדינה.
התרעות פיקוד העורף