נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמר בשיחה עם שליח "מעריב" לפסגת נאט"ו בווילנה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוזמן - ויבקר בקרוב בטורקיה, וכי הוא עצמו עשוי לבקר בישראל. "כשנתניהו יבקר בטורקיה, נשוחח גם על ביקור גומלין שלי בישראל", אמר ארדואן, שהיה הפעם אישיות מרכזית מחוזרת בפסגה בשל הסכמתו להביא לאשרור צירופה של שוודיה לנאט"ו.
ארדואן: "תומך בהצטרפותה של אוקראינה לברית נאט"ו"; פצצות מצרר בדרכן לקייב
ארדואן טוען: טורקיה חיסלה את מנהיג דאע"ש בסוריה
הוא אמר, עם זאת, כי מביש שהוא עדיין צריך לבקש ממדינות אירופה להפסיק לתמוך בטרור ולמנוע שנאת מוסלמים, וכי שריפת הקוראן בשוודיה היא פשע שנאה. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר ל"מעריב" כי צרפת ושותפות אחרות של ישראל, החברות בנאט"ו, מעוניינות שישראל תספק נשק לאוקראינה להגנתה ותשתתף במאמץ הצבאי הנמשך שעליו החליטה הפסגה. "אנחנו מעוניינים מאוד שישראל תתגייס יותר בסיוע לאוקראינה. אנחנו רוצים זאת גם ממדינות אחרות ששותפות לעקרונות השותפות לערכינו, ושלפעמים נותנות פחות מאחרות. בחודשים הקרובים נצטרך לבקש מאמץ נוסף מרבות ממדינות אלה. ואני שותף לרצונן של רבות מבעלות בריתנו שישראל תהיה לצידנו במאמץ זה".
הנשיא זלנסקי התלונן מצדו במסיבת עיתונאים, כי ישראל לא נענתה לפניותיו לספק נשק לאוקראינה. "ראש הממשלה נתניהו מוזמן לקייב, כמו שני קודמיו שהוזמנו עם אותן תוצאות ולא באו", אמר עוד. "חשבנו שבגלל הקשר ההיסטורי בין העמים נקבל סיוע". שר ההגנה אולג רזניקוב אמר ל"מעריב" כי הבקשות התייחסו למערכות הגנה אווירית, אך גם לאמצעי ארטילריה.
במסיבת עיתונאים משותפת עם מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג, הביע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אכזבה מסוימת מכך שאין לוח זמנים מדויק להצטרפות ארצו לנאט"ו. ההזמנה להצטרף, כך אמר, חשובה למורל. "ההזמנה לנאט"ו היא לכאורה עניין טכני, אבל זה ייתן מוטיבציה רבה לעמי ולצבאי. הזמנה לנאט"ו היא סימן, גם לרוסיה".
זלנסקי הביע הערכה לעמדת נשיא ארה״ב בנושא אספקת פצצות מצרר. "יש מי שמתנגד לאספקת המצרר, אבל רוסיה משתמשת בפצצות מצרר על בסיס קבוע, על אדמתנו. אנחנו משתמשים בפצצות מצרר רק נגד מטרות צבאיות, ולא נשתמש בהן לשום דבר אחר. ברור שלא נוכל להצטרף לנאט"'ו לפני סוף המלחמה", הודה זלנסקי. עם זאת, אמר זלנסקי כי הערבויות הבטחוניות שעליהן הוחלט הן העיקר ו"מהוות נצחון גדול".
שלושת המרכיבים שעליהם הוסכם: חיזוק שיתוף הפעולה הצבאי ושילוב אוקראינה בתוכניות הצבאיות של הברית; מתכונת עבודה מדינית קבועה במסגרת מועצת נאט"ו - שהתכנסה אתמול לראשונה; וקיצור הליכי ההצטרפות לשלב אחד בלבד. ההזמנה להצטרף תשוגר, עם זאת, "לכשיבשילו התנאים לכך".
מדינות מזרח אירופה, כמו פולין ורומניה, לא חתמו על הצהרה משותפת עם מדינות הג'י־7, בגלל אי־הבהירות ביחס לצירוף אוקראינה, שנדרשת לפעול לגבי רפורמות ומלחמה בשחיתות.
כמו כן, הוחלט בנאט"ו לעבור למערך קרבי של ממש באירופה, עם 300 אלף חיילים זמינים בכל עת. בעניין איראן קראה לה הברית להפסיק את אספקת הנשק לרוסיה, במיוחד כטב'מים, לא לעצור ספינות בלב ים, ולא לנהל פעולות חתרניות בשטח מדינות נאט"ו. נשיא צרפת מקרון, אמר בתשובה לשאלת "מעריב", כי אין פירושו של דבר שאיראן הוכרזה רשמית כמדינה עוינת על ידי נאט"ו, אך פעילותה, כולל תוכנית הגרעין, מסכנת את הבטחון הבינלאומי. "המטרה שלנו היא יעילות. מטרת נאט"ו אינה להכריז כל שבוע על אויב, אלא ללחוץ איפה שצריך כאשר בטחון חברות הברית בסכנה. אנחנו רוצים בשאלת ההפצה הגרעינית, כמו בשאלת היציבות האזורית, שנוכל להתקדם יותר כדי לקבל תוצאות בנות קיימא מצד האיראנים. אנחנו מתואמים בנושא באופן קבוע עם שותפינו האמריקנים".
המנהיג העליון של איראן האייתוללה עלי חמנאי אמר כי המערב נכון "להקריב את טובת אוקראינה, אומה שכבר מתמודדת עם קשיים - למען העשרת חברות הנשק האמריקאיות. עליהם להילחם ולהיהרג כדי לייצר רווחים לאותן חברות באמצעות מכירת נשק". ביידן הופיע אתמול בפני תושבי וילנה בחצר האוניברסיטה. הוא נעדר שלשום מהסעודה של נשיא ליטא - ושלח במקומו את מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, וזאת כדי לאגור כוחות לפני הפגישות המורכבות.