ח"כ כהנא: "סמוטריץ' גורם לרוב הציבור הציוני-דתי להתכווץ בכיסא" | ריאיון מיוחד ל"מעריב"

אחרי שבוע סוער בכנסת וברחוב, ח"כ מתן כהנא מסביר איפה לדעתו טעו הפוליטיקאים הדתיים בדרך לרפורמה, מה השגיאות שעושים אנשי המחאה, ומי אשם בכישלון ממשלת השינוי

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
בני גנץ קורא לבנימין נתניהו לפטר את השר איתמר בן גביר. צילום: ערוץ הכנסת | צילום: ערוץ הכנסת

“תקפו את הישיבה בצורה קשה ומרושעת", אומר כהנא בכאב. “ואת יודעת מה הם צעקו בהפגנות? לא רוצים סמוטריצ'ים בתל אביב. ואני נחרדתי מזה. הרגשתי כאילו אני מותקף ברמה האישית, כי הישיבה היא לא סמוטריץ'. 30 שנה היא שוכנת ליד בית החולים איכילוב, והבחורים שלה הם הראשונים להתנדב שם ולתרום דם. אף שכן מעולם לא התלונן שהם עושים הדתה. להפך, כולם אומרים שהם נכס לתל אביב ותורמים לאווירת הסובלנות והפלורליזם בשכונה.

ישיבת סיעה של המחנה הממלכתי
ישיבת סיעה של המחנה הממלכתי | צילום: אבשלום ששוני

"אבל לצערי, בגלל הדרך הנוראית שבה בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק ואבי מעוז מייצגים את שולחיהם, הפכנו להיות הציבור שהכי מפחיד את החילונים הליברליים. אנחנו, אנשי הכיפות הסרוגות, זה לא הם, אבל האדם הממוצע ברחוב לא עושה את ההבחנה בין סמוטריץ' לטרופר או לכהנא, הוא חושב שזה אותו דבר".

"בסוף אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו, ובכל פעם שהם מתחממים קצת, האמת הפנימית שלהם יוצאת החוצה, והאמת הפנימית של סמוטריץ' היא שצריך למחוק את חווארה, ושל סטרוק להאשים יהודים בדם נרצחים. כשמעוז נלחם בלי הפסקה בקהילת הלהט"ב, הוא גורם למרבית בני הציבור הציוני־דתי להתכווץ בכיסא. אנחנו כל הזמן עסוקים בלהגיד, ‘אבל אנחנו לא כאלה'. מרבית הציונות הדתית לא רוצה שיכנו את ראשי מערכת הביטחון ‘כוח ואגנר' ולא רוצה שמי שמייצג אותה יקרא לקהילת הלהט"ב 'מצעד הבהמות'. מרבית אנשי הציונות הדתית מתביישים במנהיגי המפלגה שחטפו להם את המותג וצובעים אותו בצבעים הכי קיצוניים שיש למגזר להציע".

בצלאל סמוטריץ' וחברים מהציונות הדתית בסיור בהתנחלות אפרת בגוש עציון, אוקטובר 2022
בצלאל סמוטריץ' וחברים מהציונות הדתית בסיור בהתנחלות אפרת בגוש עציון, אוקטובר 2022 | צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

חצי שנה לממשלת נתניהו, וכהנא, ביחד עם נציגים נוספים מהציונות הדתית המתונה, הפכו לפניה היפות מול הימין הקיצוני. רובם נטועים כמוהו במפלגת המחנה הממלכתי, שקיבלה ביטוי לחיבוק הזה בסקרים האחרונים. אבל לא תמיד כהנא נחשב לסמן מאחד. דווקא הוא, תומך נלהב של מפעל ההתיישבות ואיש דתי חובש כיפה, הפך בממשלה הקודמת לשק החבטות של הפוליטיקאים החרדים והדתיים, שהתחרו ביניהם מי יטיח בו כינוי קשה ומעליב יותר. ולא רק הם. מירי רגב כינתה אותו “מתייוון". דוד אמסלם קרא לו “שר הדתות מחרב הדת והמסורת, שהורס לנו את כל הדת וההלכה במדינת ישראל". רק כשנפלה ממשלת השינוי הניחו לו.

“הדרך שבה האנשים האלה התייחסו אליי כשהייתי שר היא מחפירה, והיא חילול השם גדול, וזה העניין שלהם מול הקדוש ברוך הוא", אומר כהנא, וחרף הזמן שחלף העלבון עוד ניכר בקולו. “ההתנגדות לדברים שהובלתי במשרד הדתות הייתה פוליטית לגמרי, וההוכחה לכך הייתה שאת חוק הגיור כתבתי מילה במילה עם הרב חיים דרוקמן, שכמנהיגה הרוחני של הציונות הדתית הוא חשב שמדובר בחוק טוב וחשוב שיציל נפשות יהודים.

"ניתן היה לצפות שמפלגת הציונות הדתית תתייצב מאחורי הרב דרוקמן ותעשה כל מה שהיא יכולה לקדם את החוק שהוא כל כך מאמין בו. אבל מנהיגיה עשו כל מה שהם יכולים כדי לחבל בחוק הזה. בכל פעם שניסינו למצוא קצוות, הם הצליחו להרוס אותם מאחורי הקלעים משיקולים פוליטיים. כמו שרגב אמרה על הפלת הממשלה הקודמת, לא כאב להם בבטן כלום, לא חיילי צה"ל, לא נשים מוכות, לא ההלכה והיהדות, העיקר להפיל אותנו".

"הרי כל מי שמכיר את מה שעשיתי במשרד הדתות יודע שלא זזתי מילימטר בלי להתייעץ עם רבנים ענקי תורה ובעלי שיעור קומה. בתור שומר מצוות אני לא מעז לגעת בהלכה, זה בדנ"א שלי. כל מה שניסיתי לתקן היה בקונסטרוקציה, במבנה המערכות. ועדיין בערוץ 14 הוציאו עלון שעמוד השער שלו היה תמונה שלי עומד מעל קבר פתוח עם את חפירה ביד והכותרת ‘הקברן של היהדות'".

"אני מגיע ללא מעט חתונות של חברים שלי מהטייסת, והם לא מוכנים בשום פנים ואופן שהחופה תהיה עם רב, אבל ברגע שהחתונה מתחילה, אתה מגלה שהיא אומנם בלי רב אבל יהודית לגמרי, על מלא־מלא, עם כל הברכות והטקסים. היום הממסד הדתי מרחיק אנשים מהיהדות. ועל זה אני נלחם, ואנשי הציונות הדתית תומכים בזה מאחוריי. לכל מקום שאני מגיע אנשים - גם כאלו שלא אהבו את הממשלה הקודמת - אומרים לי שוב ושוב, לא אהבנו את ממשלת השינוי, אבל מה שעשית במערכת הכשרות ובמינוי נשים ראוי לכל הערכה.

"כשמערכת הכשרות כל כך כושלת ויש בה כל כך הרבה שחיתות, זה מבייש את הרבנות, וכשנאבקתי לתקן את מערכת הכשרות ולהחזיר את כבוד השם לרבנות, אנשים התחברו לזה מאוד. באחד מסבבי הבחירות הגעתי לאחד מיישובי הדגל הציוניים־דתיים. הרב של היישוב ניגש אליי ואמר לי, תודה על כל מה שאתה עושה בשבילנו. הייתי אז באופוזיציה, עוד לא הייתי שר, אמרתי לו, הרב, עוד לא הספקתי לעשות כלום, אבל הוא התעקש, אתה הקול שלי בכנסת ישראל. אתה מייצג אותי שם. הבנתי אז שלאנשים מאוד חשוב שמישהו שמשדר על התדר שלהם נמצא בכנסת, וגם אם אני עכשיו לא בממשלה ולא בתפקיד שר, אני עדיין משמיע את קולם. וכשברחוב או בעבודה אומרים להם, אתם הסמוטריצ'ים והסטרוקים, הם אומרים, אנחנו מתן כהנא".

שאלת החיבור שכהנא מרבה לדבר עליה עומדת בימים אלו למבחן, כשהרפורמה המשפטית המובלת בידי ח"כ שמחה רוטמן וחבריו קורעת את העם. “ברפורמה המשפטית מנהיגי הציונות הדתית פישלו בענק בנקודה אחת", אומר כהנא. “הפגנות סוערות בכל הערים והיישובים, פיטורי גלנט, המדינה בוערת, מאות אלפי אנשים ברחובות, וזה הרגע שמנהיג דתי־לאומי צריך להבין את גודל השעה ולהגיד, חברים, צריך לעצור הכל ובואו ננסה להגיע להבנות. אבל דווקא המנהיגים שחטפו את הציונות הדתית, במקום להיות אלו שמובילים ומחפשים את הביחד בשעה הגורלית הזאת, לחצו על נתניהו להמשיך לחוקק את הרפורמה מעל הראש של כולם. במקום להיות הדבק והגורם הממתן הם היו הגורם ששופך הכי הרבה דלק למדורה. זה רק מראה עד כמה הם לא מבינים את התפקיד של הציונות הדתית".

המחאה נגד הרפורמה המשפטית
המחאה נגד הרפורמה המשפטית | צילום: אבשלום ששוני

"חשבתי שזה רע מאוד. היום כולם מבינים שמוטל לפנינו חולה על מיטה, והרופא מגיע ורושם לו יותר מדי תרופות במינונים כל כך גבוהים, שהן הורגות את החולה במקום את המחלה. מבחינתי, כל אחד מהנושאים שעלו בדיונים הוא רלוונטי, אבל בהסכמות ובאופן מאוזן, לא לשבור ולא להזיז לצד השני, לעצור באמצע".

"מהרגע שלוין ורוטמן הציגו לראשונה את הרפורמה שלהם בצורה כל כך רעה, ובטעות אסטרטגית כל כך חמורה, לא ייתכן שום שיח פומבי, גלוי ופרודוקטיבי בנושא הרפורמה, כי אף צד לא מוכן להקשיב לצד השני. הוועדה התנהלה בדו־שיח של חירשים, בצרחות הדדיות. שום דבר טוב לא יוכל לצאת מהחדרים שלה. אם שואפים לשיח של הסכמות, הוא חייב להיות במקום אחר".

"אז הלכתי לליברמן ואמרתי לו, אנסה לעשות אחרת. רציתי לאחוז את החבל בשני קצותיו ולעשות רפורמה בהסכמה רחבה. ובאנלוגיה לרפורמה המשפטית, כשאתה נוגע בדבר כל כך בסיסי, ביסודות הדמוקרטיה במדינת ישראל, גם אם יש לך כיוון שאתה רוצה ללכת בו, אתה חייב לעשות את זה בהסכמה, אפילו שלא תצא עם מלוא תאוותך בידך".

"עידוד אנשים להפסיק להתנדב למילואים הוא פסול. לקרוא לאנשים לעבור על החוק הוא דבר פסול, וגם לחסום כבישים באיילון זה פסול. צריך להבין מה עובר על הציבור הימני במדינת ישראל שמרגיש שיש אכיפה בררנית. הוא נזכר במעצרים ההמוניים בימי ההתנתקות ובאיזו תכליתיות המשטרה ידעה לטפל בחסימת כבישים. הציבור הזה שואל את עצמו למה לא מתנהלים ככה גם היום. אני חושב שאכיפה בררנית זה כרסום ביסודות הדמוקרטיה. יש פה מסר מורכב: המחאה חשובה, חשוב שהיא תימשך, וחשוב שנתניהו והקואליציה שלו יראו שהמוני עם ישראל מתנגדים באופן נחרץ לדרך שבה הם מובילים את המדינה. אבל ההתנגדות חייבת להתקיים במסגרת החוק. אפשר לעשות הפגנה בקפלן גם בלי לחסום את איילון".

כדי להיות לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים, כהנא כינס לאחרונה מפגשי רבנים מהציבור הדתי־לאומי, גם מהזרם החרד"לי וגם מהציונות הדתית עם טייסים ממובילי המחאה נגד הרפורמה. היו שם הרב שמואל אליהו, הרב יהושע שפירא, הרב דוד פנדל ונוספים מול חילונים מודאגים שעומדים בראש ההפגנות.

“זה לא היה פשוט, אבל יצאו דברים מאוד יפים", מתלהב כהנא. “דווקא המפגש הראשון הסתיים בתחושת חמיצות, כי הצד הרבני הגיע עם אנרגיות ומסרים מובהקים כדי להראות שרב השווה על המפריד, אבל הצד החילוני אמר, רגע, מה פתאום, אנחנו לא במקום הזה. ואז במפגש השני עלתה התובנה שלא צריך לחפש מכנה משותף מרחיק לכת אלא להבין מהי ציפור הנפש של כל צד, כדי לחיות במדינה יחד מתוך רגישות והכלה של ציפורי הנפש של שני הצדדים. ומשם יצא מסמך שקרא לכינון ועדה ציבורית גדולה שתפקידה יהיה להציע תחילתה של חוקה ברוח מגילת העצמאות".

אולי בהשראת הניסיון לחבר, אמרת לאחרונה שצריך להקים ממשלה בראשות גנץ ביחד עם נתניהו ויש עתיד. לאור החרם של יש עתיד והמחנה הממלכתי על נתניהו, האמירה גרמה להרמת לא מעט גבות. היא גם על דעת גנץ?

“לא התייעצתי עם יו"ר המחנה הממלכתי לפני שאמרתי את זה. במפלגה שלנו מותר שלכל אחד תהיה העמדה שלו, אבל אני גם לא חושב שגנץ חושב אחרת. לדעתי, כשהוא יקים את הממשלה הבאה, גם הוא ירצה שהיא תישען על הכוחות המרכזיים בפוליטיקה הישראלית".

"ממשלה שיש בה את המחנה הממלכתי, את יש עתיד ואת הליכוד - שלוש המפלגות הגדולות, שהן מרכז המפה הפוליטית ולכולן אותם קווי יסוד שתואמים את מגילת העצמאות. ושלושתן יגידו לכל המפלגות הקטנות יותר שרוצות לאמץ את קווי היסוד הללו שהן יכולות להצטרף בלי להחרים אף אחד. הרעיון הוא להישען על ממשלה שלא מחרימה, שזה משהו שרוב מדינת ישראל רוצה לקדם. וזה אומר להגיד גם לבן גביר וגם למנסור עבאס: חבר'ה, אם אתם מסוגלים לחיות עם העקרונות הללו, אהלן וסהלן".

יאיר לפיד, בני גנץ
יאיר לפיד, בני גנץ | צילום: REUTERS/Amir Cohen

"הם פשוט לא מבינים במה צריך להתעסק, וכל זה כשהפשיעה בחברה הערבית גואה, והמצב הביטחוני מול לבנון מקצין ואיראן מתגרענת והיחסים הבינלאומיים בקריסה. נתניהו לא מוזמן לארצות הברית, והשרים שלו הם פרסונה נון גרטה בכל מקום בעולם. כששר האוצר טס לצרפת ולאנגליה ולארצות הברית, אף אחד לא מוכן לפגוש אותו, וכשהממשלה בוחרת בשלומיאליות בשר בן גביר לייצג את המדינה, האיחוד האירופי מבטל את האירוע כדי לבטל את ההזמנה שלו ולהימנע מתקרית דיפלומטית. עכשיו נתניהו מנסה להוסיף חטא על פשע ולדחוף עין באצבע עם הביקור בסין. אני רק מקווה שמערכת היחסים עם הידידה הגדולה חזקה יותר מהממשלה הזאת, שמנסה לחבל בכל".

שר התקשורת שלמה קרעי
שר התקשורת שלמה קרעי | צילום: אבשלום ששוני

אמרו על כהנא שהוא נער הפוסטר של הציונות הדתית. הוא היה חניך ומדריך בתנועת בני עקיבא, בוגר ישיבה תיכונית ואוניברסיטת בר־אילן. בצבא שירת כלוחם בסיירת מטכ"ל, טייס קרב בחיל האוויר ומפקד טייסת 16F. גם תפיסותיו הלאומיות מייצגות נאמנה את הציבור הימני. “אני רואה היום כמה אחריות הייתה להתבטאויות של יאיר גולן, עמר בר־לב וניצן הורוביץ בקריסת הממשלה הקודמת", הוא אומר.

“במקום לעבוד על הדברים שיש עליהם הסכמות, האנשים האלה היו עסוקים כל הזמן בלדחוף אצבע בעין של ניר אורבך. בר־לב דיבר כל הזמן על ‘אלימות מתנחלים', כשגם הוא יודע שמדובר בעשרות פורעי חוק במקום להסתכל על חצי מיליון מתיישבי יהודה ושומרון, אנשים שומרי חוק, מלח הארץ. בגלל הדיבורים האלה ניר אורבך לא יכול היה לחזור הביתה, כי במשך שנה שלמה הייתה הפגנה מחוץ לבית וכל הזמן אמרו לו, תראה עם מי אתה יושב, עם אדם שכל הזמן מחרף ומגדף את המתנחלים. ההתעסקות הזאת כרסמה בלכידות של ממשלת השינוי.

"בנט לקח את נבחרי הימין בממשלה ואמר להם, אל תחגגו הישגים ימניים, כי אנחנו לא רוצים להכניס אצבע בעין של השותפים שלנו משמאל. כשיגיעו בחירות, נחגוג את ההישגים. ותאמיני לי שהממשלה הקודמת הייתה ימנית לפחות כמו הממשלה הזאת, אבל היינו עסוקים בלשמור עליה, בעוד הצד השני כל הזמן היה עסוק בלדקור אותנו, בלי להבין מה עובר על עידית סילמן וניר אורבך כשהם חוזרים הביתה או הולכים לבית הכנסת".

ח''כ מתן כהנא וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט
ח''כ מתן כהנא וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט | צילום: אלבום פרטי
תגיות:
נפתלי בנט
/
בני גנץ
/
הציונות הדתית
/
מתן כהנא
/
מפלגת הציונות הדתית
/
"המחנה הממלכתי"
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף