בהמשך דרש מ־15 חברות ענק, בהן ספקיות פרטיות, להעביר אליו נתונים כספיים על עלויות ורווחיות - מה שעורר עליו את זעמן, שיסה את המפקח על המחירים בקוקה קולה, בדרישה להעביר אליו את הדוחות הכספיים, כדי לבחון האם להכניס את מוצריה לפיקוח. לאחר מכן אישר לרשות לסחר הוגן להודיע על כוונתה להוציא צו מנהלי לשלוש חברות המשקאות ששולטות בשוק, לביטול עליות המחיר שעשו ושתכננו לעשות, בעילה, יצירתית יש לומר, של סעיף "הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן".
פעלתנותו של ברקת זכתה לביקורת נוקבת מכל הכיוונים. אמרו שהוא שולף דברים מהשרוול על ימין ועל שמאל, ולא רק שהוא יורה לכל הכיוונים ולא פוגע במטרה, הוא מחליש את כוחו מול הגורמים הגדולים בשוק, שמבינים שהכלב רק נובח ולא נושך, ועוד.
אלא שעושה רושם שברקת לא מתרגש מהביקורת וממשיך בשלו. הוא מקדם בכל הכוח את רפורמת היבוא, תחת הסיסמה: "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל", להורדת חסמים ובירוקרטיה. הוא העביר את החוק שמטיל קנס כבד על מי שמונע יבוא מקביל ועכשיו הוא רוצה לטפל ברשות מקרקעי ישראל, שנתפסת בעיניו כאחד האחראים הגדולים ליוקר המחיה.
חזית חדשה
את החזית החדשה פתח ברקת לפני כחודש, בנאום שנשא בוועידת הנדל"ן של התאחדות הקבלנים באילת, שם קרא באופן פומבי וחד־משמעי, לפרק את רמ"י ואמר שראש הממשלה מגבה את המהלך. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שלא אהב את מה ששמע, תקף בחזרה, "האמירות על פירוק רמ"י חלולות ונבובות. בדרך כלל מי שלא מצליח בתפקידו, או נכשל בתפקידו אומר - בואו נפרק את רמ"י".
"מה שקורה עם שיווק הקרקעות, זה המדינה מרוויחה באגורות ומפסידה בשקלים", אומר ברקת מביתו, רגע אחרי שנכנס אליו בשעת ערב, ולפני שיצא להמשך סדר היום העמוס שלו, מתנצל על כך שהוא לבוש רק בחולצה מכופתרת ובלי חליפה, שזה מראה הקז'ואל שלו. "יש רווח במכירת הקרקע, אבל הפסד בתעסוקה ובמסים. הקרקע צריכה להיות זמינה ליזם במחיר שווה לכל נפש, ככה תהיה יותר תעשייה ויותר תעסוקה. לכל מקום שאתה הולך יש כעס על רמ"י ולא בכדי".
"האורנים הגדול פשוט: רמ"י מספסרת בקרקעות. אין מודל שמצדיק את זה. צריך להגדיר יעדי אכלוס, ועדות מקומיות יציעו ליזמים קרקעות בסדרי גודל משמעותיים וכשההיצע יהיה גדול יותר, המחירים יירדו. לא מתקבל על הדעת שקרקע בכפר ערבי עולה 50 אלף שקלים וכמה קילומטרים משם, אצל יהודים. 1.2 מיליון שקלים. רמ"י מוציאה כסף מאיפה שאפשר.
"בישיבת הממשלה האחרונה השר לשוויון חברתי, השר לפיתוח הנגב והגליל והשרה להתיישבות, כולנו הבענו תמיכה במהלך הזה. רה"מ דפק על השולחן ואמר שזה בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו מסבירים לשר השיכון, גולדקנופף, שכל עוד רמ"י נשארת מונופול, לא נוכל להוזיל את מחירי הדיור ולהוריד את יוקר המחיה. צריך מודל ביזורי ופתוח. הגוף הזה מיותר".
"'מה שטוב לאירופה, טוב לישראל', היא אחת מהן, והממשלה מגבה אותי מקיר לקיר. אם עד היום התקנות הישראליות היו מעל האירופיות, להפוך את הסדר ולהביא רגולציה ותקנות אירופיות, זו דרמה, המהלך הזה יכניס לשוק אלפי מוצרים חדשים".
קרפור כפיילוט
בשוק הקמעונאות יש כאלה שלא מסכימים עם ברקת, שהגבלת כוחם של היבואנים תשפיע על יוקר המחיה, כי הדוחות של דיפלומט מראים רווח נקי של 6% בלבד, וגם אם יפחיתו את כולו, מחירי סכיני הגילוח או סבון הגוף שהיא מוכרת, לא יירד דרמטית. "את שוכחת שדיפלומט קונים ביוקר ומונעים יבוא מקביל", מזכיר ברקת, "ואפשר לקנות בזול ולשלם פחות. הם מחלקים דיווידנדים שמנים ונותנים שכר מנהלים גבוה כדי להפחית את הרווח הגולמי, כל השטיקים החישוביים שיש.
"הפיילוט של קרפור מוכיח שאפשר לקנות ב־40% יותר זול. כשהם התחילו למכור בזול כל הקמעונאים מצאו פתאום דרך להוריד מחירים. החוק שמטיל קנס של עד 100 מיליון שקלים על מי שמונע יבוא מקביל הוא דרמטי ויבואנים מחכים שיעבור. כשאין חסמים ואין יבואן בלעדי, אפשר יהיה להתחיל להביא מוצרים בהיקפים גדולים.
"גם האופן שבו ייבדקו הסחורות ישתנה, כשנתיישר לפי התקנות האירופאיות. הסחורות ייבדקו על המדף ולא בנמל וזה יוריד 10% במחיר. בלי לעמוד בתור בנמל, בלי מדבקות, תיק תק, בקצב מהיר יותר. אני רוצה להגיע ל־2,500 מוצרים עוד השנה ול־15 אלף מוצרים בשנה הבאה, ואז הציבור יתחיל להרגיש את זה בכיס".
אחת המבוכות הגדולות שחווה ברקת בכהונתו עד כה, הייתה ישיבת הממשלה ההיא, שבה אושר חוק ההסדרים. מתחת לאפו עשו האוצר והממונה על התחרות יד אחת, והוציאו את החוק שמגביל את היבואנים והיצרנים למותג גדול ובינוני בלבד, על מנת להגביר את התחרות בשוק. הדבר נודע לו ממש לפני ההצבעה. הוא זעם, דרש לכנס את ועדת השרים לחקיקה כדי לשנות את רוע הגזירה וכאשר לא הצליח, הכין חלופה קיצונית בהרבה, שכאמור, מונחת על שולחן הכנסת כהצעת חוק ממשלתית. מי שלא רצה אותה בחוק ההסדרים, יקבל אותה בראש בחקיקה ראשית.
"כשנכנסתי למשרד, הדבר הראשון היה לבנות צוות ניהולי חזק ולהביא את כולם לדבר באותה השפה. חצי שנה פנימה, שמנו חקיקה משמעותית על השולחן, והבאנו את משרד האוצר ורה"מ לאותו הדף".
ההפך מהרתעה
מי שנמצאת בדף אחד, למרות מאמציה העילאיים בחודשיים האחרונים, היא עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, שברקת מתכוון לפטר. כשאני שואלת אותו אם הוא מתכוון לתת לה עוד צ'אנס, כי היא מוכיחה שכשהיא רוצה, היא עובדת בכל הכוח, הוא מחייך. "זה לא עובד ככה. זה דנ"א הגנתי שאי אפשר לשנות. האחריות שלי כשר היא להשליט תחרות. הגוף הזה צריך להיות יוזם, לפתח כלים, המונופולים צריכים לפחד ממנו פחד מוות, ולדעת שאם לא יפעלו בהוגנות, הם יקבלו בראש. מכיוון שלא פוחדים מהרשות, היא עושה את ההפך מהרתעה. אני צריך רשות תחרות חזקה לידי, כי אני מתכוון להשתמש בכל הכלים למלחמה במונופולים".
"אני מעביר חוק, שככל שיש תחרות פתוחה, אין חובת דיווח. אם אתה מונופול מוכרז, תהיה מחויב לדיווח. תנו לי את המידע, כדי שאני אדע אם מישהו מגזים ואז אחליט אם לפקח על המחיר".
ברקת הוא המיליארדר הראשון בממשלה ובכנסת ישראל. הונו הוערך על ידי "פורבס" ביותר מ־1.3 מיליארד שקל. בניגוד לחלק מחברי הממשלה, הוא הגיע למשרד הכלכלה עם ניסיון עסקי וציבורי עשיר. הוא התחיל את דרכו בהייטק בחברת BRM, שהקים עם שני אחיו, והייתה מהראשונות לפתח תוכנת אנטי וירוס.
עם השנים הפכו האחים למשקיעים, בין היתר היו הבעלים של מחצית ממניות צ'ק פוינט, השקעה שהניבה רווחים של מאות מיליוני דולרים. ברקת היה ממייסי IVN, שנוסדה על ידי הייטקיסטים ישראלים ואמריקאים, והשתתף כמשקיע בתוכנית "הכרישים" לפני שנבחר לראשות עיריית ירושלים.
הזכות להפגין
כשאני שואלת אותו אם כבעלים של קרן הון סיכון, היה משקיע בחברת הייטק ישראלית עכשיו, נוכח הכאוס במדינה, הוא השיב, "אני ציוני, פטריוט, שאוהב את המדינה ולא מערב בין פוליטיקה לעסקים. כל מי שהשקיע במדינת ישראל הרוויח. דיברתי עם בנקאי ההשקעות הגדולים בעולם, JP מורגן, ג'פריס, גולדמן, כולם מאמינים במדינת ישראל, הדמוקרטיה יציבה והאנשים מבריקים".
"אני רוצה לעשות הבחנה בין הפגנה לגיטימית לברוטליות. כל יום שישי בבוקר יש הפגנה מאה מטרים מהבית שלי וזה בסדר גמור. כשהייתי ראש עיר הקפדתי על זכותם של אנשים להפגין. אבל עכשיו יש מערך של שנאה שבו אתה חושש שמישהו יאבד שליטה. מספיק טמבל אחד שיחשוב שזה בסדר לפגוע במישהו".
התרעות פיקוד העורף