בעקבות חידוש החקיקה וקידום ההצעה לצמצום עילת הסבירות, הכריז בשבוע שעבר חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה), כי "אם החקיקה תאושר - נגיש בג"ץ". בראיון ב-103FM טען: "היה פה ניצול לרעה של תקנון הכנסת. יש פה קואליציה שרצה ריצת אמוק, ואנחנו נהיה ברחובות".
בדרך להסכמות בנוגע לסבירות? ח"כ מהליכוד: "נתניהו נתן אור ירוק"
על מנת להבין מה עלולות להיות ההשלכות האפשריות של אישור צמצום עילת הסבירות בכנסת, פנינו לפרופ' אסנת עקירב, הנשיאה הזמנית של האגודה הישראלית למדע המדינה וראש המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי.
"הכל מדברים על 'משבר חוקתי' שעלול להיווצר במידה והחקיקה לצמצום עילת הסבירות תעבור בכנסת בקריאה שלישית ובג"ץ יידרש לדון בפסילתה, אלא שאם בוחנים את ההתנהלות של הקואליציה, אנחנו מבינים שהמשבר החוקתי מזמן כבר כאן", היא משוכנעת.
לדבריה, "עוד בטרם הכנסת יצאה לפגרה, הקואליציה ביצעה שורת מהלכים כוחניים שתכליתם לבטל ולהדוף חוות דעת שנועדו לשמור על האיזונים והבלמים האחרונים שעוד נותרו כאן. מהתערבותו של ראש הממשלה בחקיקת הרפורמה חרף ניגוד העניינים עליו הוא חתום, עליהום על נגיד בנק ישראל, המתקפה על שופטים, התעלמות מעמדותיהם של פקידי האוצר ועד לשיחת הזובור שנעשתה ליועמ"ש בהרב-מיארה בישיבת הממשלה האחרונה".
בהתייחס לאפשרות שבג"ץ יתערב במשבר שעלול להיווצר, היא אומרת: "חוק או חוקה, בהגדרתם הבסיסית, מדברים על ביצוע איזון ראוי בין הרשויות. אי הכיבוד המתמשך של הממשלה כלפי אנשי המקצוע והמערכת המשפטית, כפי שאנו עדים לו, הוא סממן מובהק למשבר חוקתי עוד לפני שהנושא בכלל הגיע לפתחו של בית המשפט. בכל מקרה, התערבות בג"ץ לא תקרה ביום אחד, ובזמן הזה המדינה תרעד והשבר בחברה הישראלית רק יחריף כשכל צד יעמוד על הרגליים האחוריות ויתבצר בעמדתו עוד יותר".