הסמכות לקביעת גובה דמי החבר בלשכת עורכי הדין, נתונה כעת למועצה הארצית של הלשכה. מכיוון שהחברות בלשכה הינה חובה על פי חוק, כל מי שעוסק במקצוע עריכת הדין מחויב לשלם מדי שנה את דמי החבר שנקבעים על ידי המועצה הארצית.
הצעת החוק החדשה של מילביצקי נועדה להתמודד עם תקופת הביניים, עד כניסת החוק שיבטל את החובה החוקית המוטלת על עורכי הדין להיות חברים בלשכה. לאחר שחובת החברות החוקית תבוטל, כל עורך דין יוכל לבחור אם לשלם את דמי החבר ולהיות חלק מהלשכה, או לפעול מחוץ הלשכה כשהוא נתון רק למרות מועצת עורכי הדין שתוקם במשרד המשפטים.
על פי הצעת החוק של מילביצקי, הסמכות לקביעת דמי החבר השנתיים של עורכי הדין תעבור מהמועצה הארצית לידיו של שר המשפטים. הצעתו של מילביצקי כוללת תיקונים נוספים, כאשר בין היתר מודע לבטל את השימוש בדמי החבר ובעמלות למימון פעולות תרבות ופנאי. הסיבה לכן היא כי "כל עוד הלשכה אינה וולונטרית, אין עניין לכפות על כולם לממן את מה שלא נדרש לתפקודיה ופעילותה".
בנוסף, מילביצקי מציע להסדיר מחדש את עניין הקנסות, ההצמדות והסנקציות על חבר לשכה שאינו משלם דמי חבר, כך שהתוצאה היא כי "לא ניתן יהיה להרחיק חבר לשכת עורכי הדין לפני החלת חוק מועצת עורכי הדין".
למעריב נודע כי לאחר העברת החוק, שר המשפטים יריב לוין צפוי לחתוך את דמי החבר כך שעורכי הדין ייאלצו לשלם כ-50% ממה שהם משלמים היום ללשכת עורכי הדין בעבור החברות שלהם בלשכה. הסכום הצפוי יהיה בדומה לסכומים שנגבים עבור חברות בגופים דומים כמו מועצת רואי חשבון.
ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד מסר למעריב: "דמי החבר השנתיים שקובעת לשכת עוה״ד לחבריה, בעצמה, גבוהים משמעותית מדמי החבר השנתיים שגובה מועצת רואי החשבון שנקבעים על ידי שר המשפטים. המצב בו מנופול דורסני שמחייב את עוה״ד בישראל להיות חברים בו כתנאי ליכולתם להתפרנס, קובע בלעדית את סכום דמי החברות בו מהווה ניגוד עניינים וכשל שוק. בהיעדר פיקוח ציבורי כלשהו, משמשים דמי החבר השנתיים הנגבים מעורכי הדין (עשרות רבות של מיליוני ש״ח) כקופה קטנה שראש הלשכה עושה בה כרצונו. מטרת הצעת החוק היא הפחתה משמעותית של דמי החבר השנתיים, באמצעות החזרת סמכות קביעת דמי החבר השנתיים לשר המשפטים וזאת עד לכניסתו לתוקף של חוק מועצת עורכי הדין, שיהפוך את החברות בלשכת עוה״ד לוולנטרית".
התרעות פיקוד העורף