עמוס ידלין מזהיר: "חיזבאללה מרים את הראש כי הוא מרגיש שישראל נחלשת מבפנים"

ראש אמ"ן לשעבר, אלוף בדימוס עמוס ידלין, מתייחס לתמיכתו במחאת הטייסים, מזהיר מפני השפעות הרפורמה ומסביר למה למרות הכל – הוא אופטימי לגבי עתידה של מדינת ישראל

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עמוס ידלין
עמוס ידלין | צילום: יוסי אלוני
4
גלריה
עמוס ידלין עם הרצוג ולבני
עמוס ידלין עם הרצוג ולבני | צילום: אבשלום ששוני

על זה אפשר להתווכח, כי לפחות ביחס לחיל האוויר, לשר הביטחון יואב גלנט יש בממשלה הנוכחית פחות השפעה וכוח על מי שמאיימים לנטוש את הקוקפיט במשמרת שלו. בשבוע שבו נפגשתי עם ידלין לראיון, התפרסם מכתב התמיכה בטייסים בשירות מילואים פעיל של מאות לוחמי צוות אוויר בדימוס ובמילואים שהצהירו כי “נתמוך ללא סייג בכל פעולת המחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר".

ידלין היה בין חותמי המכתב לצד רב־אלוף בדימוס דן חלוץ, האלופים בדימוס אביהו בן נון, גיל רגב, דן טולקובסקי ונמרוד שפר, התת־אלופים אסף אגמון, עופר לפידות ואמיר השכל ושורה נוספת של בכירים בחיל. לא חלפו ימים אחדים ומאה קציני מילואים בחיל האוויר הודיעו על הפסקת השירות במחאה על המהפכה המשפטית. בסוף השבוע האחרון נודע שמאות בעלי תפקידים מבצעיים בחיל האוויר, בהם למעלה מ־500 טייסים ומפעילי מל"ט, צפויים להודיע על הפסקת התנדבות.

"הוא פירק את האצ"ל ואת הלח"י מצד אחד, ואת הפלמ"ח מצד שני. אסור שאחרי 75 שנה נחזור למצב שהיום אנחנו עוד לא רואים אותו, כי היום זה רק אנשים שמפסיקים התנדבות במילואים, אבל הוא יכול לחדור גם לצבא הקבע והסדיר. זה יהיה אסון".

מחאת המילואימניקים נגד הרפורמה במערכת המשפט
מחאת המילואימניקים נגד הרפורמה במערכת המשפט | צילום: אבשלום ששוני

"אך האפשרות השנייה היא שהוא ימשיך בחקיקת הסלמי וימשיך בהתעלמות מאזהרות ארגוני הביטחון, ואז על האופוזיציה ועל המחאה להחריף המערכה בכל הממדים: בכנסת, בבית המשפט העליון, ברחובות ובעצירת ההתנדבות. המערכה לא הסתיימה, היא רק התחילה. המאבק ארוך, אך המטרה של שמירת המשטר הדמוקרטי מחייבת אורך רוח ואסטרטגיה ארוכת טווח".

הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות אושרה במליאת הכנסת | צילום: ערוץ הכנסת

בעשור האחרון נוהג ידלין להסביר את עמדותיה של ישראל בעולם, בלי קשר לממשלה המכהנת. עד כה ביצע את שליחותו בקלות ומתוך אמונה פנימית, אבל לאחרונה, לראשונה בחייו, התקשה בכך. “הרפורמה המשפטית שמה עליי משקולות מאוד כבדות", הוא אומר. “כמי שמסביר שנים שישראל היא הפתרון של העם היהודי אחרי השואה, אני נדרש היום להסביר למה יהודים שורפים כפרים ביהודה ושומרון, ואין לי תשובה טובה. לא מזמן השתתפתי בוועידה בינלאומית בארצות הברית, והמנחה שאל אותי למה יהודים בישראל מבצעים פוגרום בחווארה. השתנקתי. זה הכה בי בבטן. אני, שתמיד יודע להסביר שמדינת ישראל היא הפתרון לכל הפוגרומים, נשאל על פוגרומים במדינת ישראל? זה בלתי אפשרי.

"כמומחה לביטחון לאומי אני מזהה שכל הפרמטרים החשובים והאסטרטגיים של מדינת ישראל נפגעו לאחרונה, ולא ממלחמה עם אויבים אלא ממי שיזם את המהפכה המשפטית. הכלכלה נפגעה, ההרתעה, יחסי ישראל עם בעלות בריתה נפגעו, תשומת הלב של המנהיגות הישראלית הוסטה מעצירת איראן ומצירוף סעודיה - לדיונים אינסופיים ברפורמה ובמחאה. העם מפולג, הרפורמה הזאת מביאה אותנו להילחם איש ברעהו".

"מדובר בקבוצה של משרתי מילואים שהם אזרחים מתנדבים. האנשים האלו מרגישים שהם לא יכולים לשרת יותר כי החוזה איתם הופר, הם לא מסוגלים לשרת במדינה שהיא דיקטטורה. אני חושב שאנחנו עדיין לא דיקטטורה, אבל הצעד שבו הם נוקטים יכול לעזור לעצור את החקיקה ולהגיע לשם".

“תהליך החזרה לכשירות במקרה של מלחמה הוא מאוד מהיר. לאורך תקופות ארוכות הקפאנו טייסים מסיבות תקציביות, וכשהיה צורך הם חזרו לכשירות. אני מעריך שכשירות חיל האוויר לא תיפגע משמעותית".

"בעבר חשבתי שנוכל להימנע מהכנסת העימות על המשטר בישראל לצבא, אבל הנחישות של הקואליציה לבצע מהלך חד־צדדי ללא הסכמה רחבה, מהלך שלא הוצג בבחירות ושרוב העם מתנגד לו, מצדיקה את מחאת אנשי המילואים. חשוב להבין מי אחראי לקרע ולפגיעה בצבא, לא איש המילואים הוותיק שסיכן את עצמו במשך שנים ארוכות, אלא ראש ממשלה שהאחריות על כתפיו והוא מוקף ונתמך על ידי משתמטים ומקצרי שירות צבאי".

“תשאלי את הרוסים אם הם מצליחים בעזרת טילים ומל"טים להכריע את האוקראינים, וזה כשיש להם עליונות אווירית. העמדה של מטוסים מול טילים היא לא נכונה, כי בסוף המטוסים עצמם משגרים טילים ופצצות מונחות, והשאלה היא מה יותר יעיל, כלכלית ומבצעית: האם להחזיק מלאים של אלפי טילים או להחזיק חיל אוויר שיודע לפעול בצורה ורסטילית בכל החזיתות ובכל המשימות? טיל יודע לעשות משימה אחת, חיל האוויר יודע לעשות הרבה מאוד משימות. שימוש בחיל האוויר מול שימוש בטילים הוא חשבון מבצעי וכלכלי שאנחנו עושים כל הזמן. מדינת ישראל לא נשענת רק על חיל האוויר, יש לנו כוחות קרקע וטילים שיורים מהקרקע. בסוף הכל שאלה של תמהיל".

ידלין רואה את ייעודו בהעמדת הניסיון שצבר בסוגיות ביטחוניות לטובת המדינה. נאמן לתפיסה זו, הקים לאחרונה את “מיינד ישראל" (Mind Israel), חברה לתועלת הציבור, במטרה ללוות גופים ביטחוניים מדיניים ומקבלי החלטות ולייעץ להם בנושאים הקשורים לביטחון לאומי. “הארגון צריך למלא פער שקיים בחשיבה האסטרטגית במדינה", מבאר ידלין, המכהן כנשיא החברה לצד היו"ר פיני כהן והמנכ"לית אורלי הירדני. “בגלל מערכות הבחירות התכופות וחילופי השרים המהירים, רוב החשיבה נעשית לטווחים מאוד קצרים. אבל הניסיון שלי ושל האנשים שהקימו איתי את המכון, מאפשר לנו לחשוב על ראייה לטווח ארוך. קיים ביקוש במערכת לחשיבה, להמלצות ולזוויות ראייה שנשענות על ניסיון, מחקר ורשת קשרים משמעותית בארץ ובעולם".

"ארבעה נשיאים אמריקאים הכריזו שהם לא ייתנו לאיראן להיות גרעינית. זה בדיוק גם היעד האסטרטגי שלנו. חילוקי הדעות הם כיצד ואיזו אסטרטגיה תשיג את היעד, ומה צריך לעשות אם האסטרטגיה הדיפלומטית שהאמריקאים מאמינים בה איננה מצליחה. חשוב מאוד לסכם עם האמריקאים הגדרות למצבים השונים, מה זה הסף, מהו הקו האדום, מה שתי המדינות לא יאפשרו, וכיצד הן יפעלו אם האיראנים חוצים את הסף הזה. אם האמריקאים לא רוצים לתקוף, והם מאוד מהססים, הם צריכים להבטיח לסייע לנו לעשות את העבודה בכל דרך, על ידי אספקת האמצעים שיעשו את התקיפה ליותר יעילה. החשיבות של האמריקאים היא לא רק לתקיפה, היא גם לאירוע המלחמתי שיכול לפרוץ אחריה, גם שם נצטרך גיבוי ביטחוני ומדיני מארצות הברית, במיוחד כדי למנוע את החזרה של איראן לתוכנית גרעין נוספת".

"עם זאת, חשוב לזכור שמדינת ישראל לא שקטה על השמרים, יש לנו את מערכת ההגנה מטילים ורקטות הכי טובה בעולם, וחיל האוויר יידע לפגוע בנקודות השיגור של חיזבאללה. השילוב של ההגנה וההתקפה ייתן כיפת הגנה סבירה, ונכון שמלחמה מביאה עמה הרבה הרס ונפגעים ואנחנו משתדלים להימנע ממנה, אבל גם קייב ספגה מאות טילים ומל"טים במשך שנה וחצי והחיים שם נמשכים. אם לא תהיה ברירה, אין לי ספק מי ינצח".

ידלין (71) נולד בקיבוץ חצרים. מעבר לגדרות שהקיפו אותו קם בסיס חיל האוויר, וידלין הנער שעבד בשדות הרים את ראשו אל על, ראה את להק המטוסים מעליו ושאל את עצמו למה שלא ינסה להטיס אותם בעצמו. אמא שלו, שהייתה מורה למוזיקה, הורידה אותו מהר לקרקע המציאות. “בני היקר", אמרה לו, “אתה אומנם תלמיד מצטיין ויש לך ראש טוב, אבל מניסיוני ללמד אותך קלרינט ופסנתר, הראש שלך לא מחובר לרגליים". היא לא טעתה באבחון, רק בכוח הנחישות. “התקשיתי בשלב הטיסה הראשוני ועשיתי את טיסת הסולו בין האחרונים בקורס", מודה ידלין. “אבל עם הזמן השתפרתי, הראש התחבר לידיים והצלחתי לטוס על כל סוגי מטוסי הקרב של חיל האוויר". את טיסת הסיום עשה ידלין על מטוס רעם, שהיה המתקדם ביותר בחיל האוויר.

"שירתי חמש שנים תחת שני ראשי ממשלה, שלושה שרי ביטחון ושני רמטכ"לים. מצאתי את עצמי בקבוצה המצומצמת ביותר שדנה בנושאים המשמעותיים והקריטיים ביותר, כמו תקיפת הכור בסוריה, הגרעין האיראני, סוגיות ופורומים שמפקד חיל האוויר לא נמצא בהם".

אבא של ידלין, אהרן ידלין, היה שר חינוך, סבא שלו, דוד הכהן, היה יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ובדילוג של דור, גם בתו של ידלין נושאת תפקיד פוליטי כראש מועצת גזר. “אני בחרתי לי מסלול של שליחות אחרת", אומר ידלין בפשטות. “ואני לא מצטער על זה אפילו לא לרגע".

אהרון ועמוס ידלין
אהרון ועמוס ידלין | צילום: יוסי אלוני
תגיות:
איראן
/
חיל האוויר
/
עמוס ידלין
/
הרפורמה במערכת המשפט
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף