מבין שלל העתירות שהונחו על שולחן בג"ץ לאחרונה, אחת המסקרנות ביותר הינה זו שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לחוק הנבצרות שקבעה הכנסת, שעיקרו צמצום האפשרות להוציא ראש ממשלה לנבצרות. ביום חמישי הקרוב ידונו הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית בעתירה.
התיקון המדובר קובע שנבצרות ראש הממשלה יכולה לנבוע מאי מסוגלות פיזית או נפשית. הרקע לתיקון זה הוא החשש שלפי ההסדר הקודם, בו לא הוגבלה הנבצרות לאי מסוגלות פיזית או נפשית, תכריז היועצת המשפטית לממשלה כי רה"מ נתניהו נבצר ממנו למלא את תפקידו נוכח הפרת הסדר ניגוד העניינים בו הוא מצוי.
המניע לתיקון לחוק היסוד היה עתירה לבג״ץ שהוגשה בדרישה שהיועצת המשפטית תורה על נבצרות של נתניהו. על כן, השאלה המרכזית שתעלה בדיון שייערך ביום חמישי הקרוב היא האם בעצם התיקון לחוק, כאשר יש הליך תלוי ועומד, לא ניצלו חברי הקואליציה את סמכותם לחוקק לרעה לטובתו הפרסונלית של נתניהו.
כאמור, היועצת המשפטית לממשלה, בצעד יוצא דופן, הגישה עמדה לפיה יש לפסול את התיקון לחוק נוכח השימוש לרעה בסמכות לתקן חוקי יסוד, וזאת מכיוון שכל תכלית התיקון, לגרסתה, היא להגן על ראש הממשלה נתניהו, ולא נוכח עניין חוקתי עקרוני המנותק מעניינו האישי של נתניהו.
כמובן שהתערבות בחקיקת יסוד על בג״ץ היא ״נשק יום הדין״, ונוכח החלטת בג״ץ בעניין "חוק טבריה" והביקורת הקשה על הפרסונליות של החוק, כמו גם לאור עמדת היועצת המשפטית לממשלה, בהחלט ייתכן שבג״ץ יתערב גם במקרה זה. הוא יכול לעשות זאת, בין היתר, על ידי פרשנות שתקבע כי ההסדר החדש יחול רק מהכנסת הבאה. בכל אופן, הדיון בחוקתיות של הסדר הנבצרות הוא רק מנת הפתיחה לדיון הדרמטי בחוקתיות ביטול עילת הסבירות.
התרעות פיקוד העורף