במחנה הממלכתי מעט מסתייגים מההצעה בדבר ממשלת אחדות, בוחנים את הסקרים מאירי הפנים, ונוכח תפיסת העולם הפשרנית והפייסנית מציגים מתווה גיוס חדש, אליו מנסים לרתום גם נציגים מהמפלגות החרדיות ופועלים לפי אמירתו הידועה של פוליטיקאי אחר באופוזיציה: "הכל גן עדן".
לא בכדי חילי טרופר נשאל בתקופה האחרונה האם מפלגת המחנה הממלכתי תיכנס לממשלה במקום בן גביר את סמוטריץ'. ללא פרשנות פוליטית מרחיקת לכת, כאשר טרופר אומר "זה לא על הפרק", "לא נוכל לאזן את הממשלה", המשמעות היא שהדלת אינה סגורה לגמרי, אך לא בשלה כעת.
כאשר פורסם, כאמור, כי הרעיונות לממשלת אחדות נבעו ממכוני הסקרים ומשרדי הפרסום, התעוררה קבוצה מסוימת שיש לה השפעה ורחש במערכת הפוליטית בקו הגלוי והסמוי כאחד, המקווים כי גנץ יכנס לממשלה ויוציא את בן גביר וסמוטריץ. כרגע מדובר במשאלת לב.
אומרים כי אין שותף נאמן יותר לנתניהו מאריה דרעי. עם זאת, לא בטוח שנוכח המחלוקות המתגלעות בין ש"ס ליהדות התורה, גם בהקשר של הבחירות המקומיות, כמו אלו בבני ברק, יוכלו ביהדות התורה למשוך זמן רב ללא פסקת התגברות, לא חקיקת חוק יסוד או פתרון אחר שאמור לעבור את מכשול בג"ץ. במקרה הזה נתניהו יודע שלהסתדר עם שותפיו החרדים שווה פי כמה וכמה מאשר להסתמך על בני גנץ או יאיר לפיד, שותפים פוליטיים לרגע שהפכו ליריבים.
משכך, אם לא יימצא הגשר שיחבר בין גנץ לגפני ודרעי, לא תהיה ממשלת אחדות באופק. כאשר המקל נאחז משני קצוותיו, גנץ, עם נימה פשרנית ללא מעשים אמיתיים, נהנה מהסקרים הרבה יותר מגנץ שמקבל החלטות קשות ועושה ויתורים. כך, בעוד שביציע אולי מחכים כבר חברים עם מפלגת מחאה חדשה.