בפתח הראיון, סיפר בוטביה על חלקו בהתנתקות לפני 18 שנה: "המשימה של הפלוגה שלי הייתה אחת המשימות המרכזיות, לסייע לכוחות בפינוי היישובים בצפון השומרון. פינוי של חטמ"ר מנשנה בזמנו. ושאר הבסיסי והמוצבים שמסביב. לי אישית היה נראה הזוי כל המהלך הזה, קיוויתי שהוא לא יקרה, אבל ממש ביום לפני שעלינו לצפון השומרון הבנתי שזהו, הגענו לנקודת אל חזור ואני לא מסוגל לבצע את המשימה".
"כמובן שזה תהליך של קבלת החלטות שאני מבין מה המשמעות של ההחלטה שאני הולך לקבל", המשיך. "אני יושב עם המפקד שלי, אומר לו שאני לא מסוגל לבצע את המשימה הזו, אמרתי לו 'נשבעתי להגן על המדינה, שנינו יודעים לאן זה יוביל', כי ברגע שמפנים בסיס מחבל עובר חופשי, ואני לא מסוגל לבצע את המשימה הזו כי אנחנו יודעים שזה יתן רוח גבית לטרור. המשימה הייתה להרוס את הבסיסים ולסייע ככוח צבאי בפינוי היישובים. אני פיזית לא מפנה את התושבים מהיישוב, אבל אני פותח צירים. הקבלן המבצע שהורס את היישובים זה קבלן אזרחי, אבל אני מכשיר את הצירים".
"יום למחרת עצרו אותי משטרה צבאית. לקחו אותי ככה, על מדי ב', אזיקים, לחקירה של 6 שעות במצ"ח ומשם לכלא 4. חבר'ה אני מ"פ, אני לא יכול להוציא גימלים, יש לי חיילים. חיילים שלי, גם תושבי יו"ש וגם כאלה שלא, ולא רצו להשתתף במשימה הזו, אחד אמרתי לו 'אתה תהיה תורן מטבח, אתה במשימה הזו', זה פשוט לסדר להם משימות. אני אכלתי אותה כאיש קבע, הבנתי את המשמעות של ההחלטה שאני הולך לקבל, גם אשתי היקרה הבינה את זה. אני במערכת צבאית, כן מסכים, לא מסכים, יש פקודה".
בסיום הראיון נשאל אודות תופעת הסרבנות בימים אלה והשיב: "המדיניות אז בצבא הייתה שמי שמסרב פקודה, נכנסים בו בכל הכוח, אפס סבלנות. אני לקחתי את זה בחשבון, אני במערכת צבאית, יש פקודות, וחטפתי. הייתי מוכן לזה נפשית ומנטלית. מה שקרה בפועל הם ניסו לשבור אותי. הם רק חיזקו אותי במה שהם עשו. הייתי בדרגת סרן, הייתי אמור לקבל רב סרן, זה נדחה ב־18 שנה. הורידו לי את הדרגות לדרגת סג"ם. היום אני רב סרן, כל התהליך הזה גם היה עיכוב דרגה".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm
התרעות פיקוד העורף