המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון לשעבר, הגב' דליה דורנר, הגיש היום (שני) את עיקרי ביקורתו לתזכיר חוק התקשורת 2023. נשיאת המכון השופטת בדימוס דליה דורנר הבהירה כי הכפפת התקשורת המשודרת כולה לרשות מסדרת אחת, כפי שמציע החוק, מעוררת קשיים של ממש מבחינת משמעותה לחופש הביטוי והעיתונות. שכן, הביזור הקיים הוא בעל ערך לשמירה על חופש הביטוי.
הנתונים אינם משקרים: ישראל חווה את השנה הקשה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה
"על מה נתפשר?": שר חרדי במסר תקיף לנתניהו על חוק הגיוס
במכון לעיתונות הסבירו: "מועצת הרשות שמוצע להקים, תיבחר כולה – באופן ישיר (ברובה) או עקיף (במיעוטה) – על-ידי שרים בממשלה. בהכפפת התקשורת המשודרת כולה לממשלה יש סכנה חמורה - אפשר לומר ודאות מוחלטת - לחופש הביטוי והעיתונות".
הם הוסיפו כי "על פי המוצע, למועצה סמכויות פיקוח נרחבות על גופי התקשורת, הכוללות, בין היתר, מינוי מפקחים והטלת עיצומים כספיים. נוכח בחירת חברי המועצה, באופן ישיר או עקיף, על-ידי שרים בממשלה, משמעותן של סמכויות אלה, שבהפעלתן נתון שיקול-דעת רחב, היא פגיעה קשה בחופש הביטוי והעיתונות. הכפפת רישומם של גופי תקשורת משודרת, שהוא תנאי לחוקיות פעולתם, לשיקול-דעת מהותי של יושב-ראש המועצה – הנבחר באופן פוליטי – מסכנת באופן חמור את חופש הביטוי והעיתונות. בהרכב הפוליטי של המועצה יש סכנה של ממש לחופש הביטוי והעיתונות גם בהסרת "החומות" בין מחלקות החדשות בגופי התקשורת למחלקות אחרות, בקביעה שעניינה הגבלת דעות "אישיות" בשידורי חדשות, ובהסדרים אחרים העלולים להטות את שידורי החדשות לפי האינטרסים הפוליטיים של המפלגות המשתתפות בממשלה".
"הסמכת המועצה – שכל חבריה נבחרים, באופן ישיר או עקיף – על-ידי שרים בממשלה – על נתוני המדרוג (הרייטינג), שיש להם משמעות כלכלית ומהותית דרמטית, עלולה גם היא לפגוע באופן מהותי בחופש הביטוי והעיתונות, ואף בחופש העיסוק. סדרים שונים הקבועים לגבי תאגיד השידור הציבורי, כדוגמת חיובו לספק תכנים ללא תשלום או בתעריפים שייקבעו על-ידי המועצה, ובעתיד גם איסור על שידור פרסומות, יפגעו באיתנותו הכלכלית, וממילא בעצמאות התאגיד בפרט וחופש הביטוי והעיתונות בכלל".
עוד אמרו: "ריכוכן של ההגבלות על בעלות צולבת בכלל תוך השארת הגבלות בהקשר של בעלות על כלי תקשורת בכתב מסכנים, מצד אחד, את עצמאותם של גופי התקשורת, ומעוררים ספק, מצד שני, בדבר האינטרסים שההסדר החדש נועד לשרת. הבהילות של גיבוש ההצעה המהפכנית גובשה ופורסמה ללא תשתית המלצות של ועדה ציבורית הכוללת, לצד עובדי מדינה, גם אנשי תקשורת ומומחים אקדמיים, תוך מתן זמן קצר ביותר להעיר עליה, כאילו מדובר בעניין בהול".
במכון העיתונות סיכמו כי הם מתנגדים להצעה: "נוכח כל אלה סבורה השופטת (בדימוס) דליה דורנר, נשיאת המכון לעיתונות ולתקשורת, שהחוק המוצע פוגע בזכויות חוקתיות ובאינטרסים ציבוריים באופן לא ראוי, ספק רב אם הוא חוקתי, ואי לכך דורשים לגנוז אותו".