בהמשך למאבק בין מנהלת רשות החברות הממשלתיות לשר דודי אמסלם על איוש המשרות במקורבים, ליאור רוזנפלד שוחח היום (שני) בתוכניתו ברדיו צפון 104.5FM עם עו"ד מיכל מור קופל לשעבר מנכ"ל איגוד הדירקטורים בישראל.
"חרפה לאומית, סיכון חיי אדם": שר החוץ כהן תחת אש
סמוטריץ' הודיע: הכספים שהוקפאו לרשויות הערביות - יועברו תחת בקרה
"תפקיד הדירקטוריון הוא לאשר דו"חות כספיים", אמרה בפתח הראיון. "כשאני אמרתי שלא יכול להיות דירקטור בחברה שלא יודע לקרוא דו"חות הכוונה היא לא בהכרח לרואה חשבון כי בסופו של דבר כל אנשי עסקים כאלה ואחרים יודעים לקרוא את הדו"חות שלהם, וזאת הייתה הכוונה, שצריך לתת את הכלים ואת הידע לאנשים שרוצים לשבת בחברות כי בסופו של דבר זה התפקיד שלהם. תפקיד שהחוק קבע אותו. סעיף 92 לחוק החברות אומר שבין היתר, התפקיד זה לפקח ולהתוות את האסטרטגיה וגם לאשר את הדו"חות הכספיים. לא יכול להיות שאדם שלא מבין בדו"חות הכספיים יוכל לאשר אותם".
על ההבדל באחריות האישית ובבקרה של הדירקטור בין חברות ממשלתיות לחברות מסחריות: "האחריות בחברות ציבוריות היא מוגברת כי הכסף של הציבור נמצא באותן החברות, אבל גם בחברות ממשלתיות זה חברות שאולי הבעלים שלהם זה הממשלה ולכן השרים הם אלה שקובעים את המינוי של הדירקטורים, אבל זה לא פוסל את הנתון של מי האחריות".
"האחריות היא של הדירקטוריון כי זה התפקיד שלו", הדגישה. החוק קובע שתפקידו הוא לפקח על מה שמתנהל ולהתוות את האסטרטגיה, ואם הוא לא עושה את הדברים האלה אז הוא חוטא לתפקידו. מעבר לכך, לדירקטורים עצמם יש אחריות אישית. אני לא יכולה להסתמך על כל אדם שישב איתי בדירקטוריון 'כי אני יודעת שהם יודעים אז אני סומכת עליהם', האחריות היא גם שלי אם לא הבנתי מה אני מאשרת".
לגבי המינויים של השר דודי אמסלם והבקרה עליהם אמרה: "מנהלת רשות החברות היא זו שאמורה להיות המנגנון שבא ומסנן. בעצם זו אותה נבחרת שהוקמה בשנת 2013 על ידי יאיר לפיד ואורי יוגב. עם זאת, גם לפני הנבחרת מונו דירקטורים, ולכן נשאלת השאלה מה המטרה שלנו בסופו של יום. המטרה שלנו, של הציבור היא שנדאג להשאת ערך ורווח לאותן חברות כי אנחנו רוצים שהן תצלחנה וזה גם מה שהחוק אומר, אנחנו רוצים שישבו שם אנשים מקצועיים".
"האמירה שלי היא 'בוא נדאג שיושבים בתוך החברות אנשים מקצועיים'. איך אפשר לעשות זאת? אפשר לתת להם את הכלים להיות מקצועיים", הוסיפה. "כמובן שיש את הידע, הותק, הניסיון - צריך לבנות מנגנונים. המצב הקיים היום הוא מצב לא טוב! זה שיש קיפאון, וזה לא משנה מניעים פוליטיים כי זה לא הנושא. הנושא הוא איך אנחנו דואגים שיהיו חברות טובות ויצליחו להשיא את כל המשק. אני בסופו של דבר תומכת במשק הישראלי והמצב הנוכחי לא טוב".
עוד הוסיפה על מינויו של השר: "המינוי של הדירקטורים, לא משנה אם חברה ציבורית או ממשלתית, מתמנים על ידי בעלי המניות. כיוון שהחברה היא חברה ממשלתית, מי שנחשבים בעלי המניות הם הממשלה, השרים הם אלה שקובעים. לכן, כמה הוא יכול למנות? הוא יכול בכמה שנדרש בחברות. יש היום חוסר של דירקטורים בחברות ממשלתיות וצריך לאייש את זה ולא להשאיר במצב של קיפאון שאין דירקטורים בחברות, זה יכול להוביל לנזק גדול מאוד שאנחנו לא רוצים שיהיה".
על הטענה כי השר אמסלם ממנה 'דירקטורים משלו' ולא מתוך המאגר הידוע, השיבה עו"ד קופל: "המאגר הוקם כדי שיהיה באמת מנגנון מסויים של פיקוח. היום אני יכולה לומר שיש גם חלק שמאוכזבים מהמאגר הזה, זה מאגר שבסופו של דבר פונים אליו אלפים ולא כולם מצליחים לפגוע, גם הדירקטורים הטובים ביותר. לכן יש כאלה שיגידו שאולי צריך להחליף את המאגר, ויש כאלה שיגידו 'אוקיי, אם מחליפים אז מה האלטרנטיבה?', לבוא ולבקר כל הזמן את המערכת זה הדבר הכי קל שיכול להיות - השאלה היא מה הפתרון שאפשר להציע".
"אני אומרת שלא משנה לאיזה כיוון ייקחו את זה, מה שחשוב זה שישבו שם דירקטורים מקצועיים", אמרה בסיום הראיון. "מדובר בתהליכים שאני מובילה אותם ואני חושבת שהחינוך הזה צריך להתחיל מלמטה. אנחנו עובדים על זה כבר גם בחברות סטארט-אפ ובחוות טכנולוגיות בכל הארץ. אנחנו דואגים לראות איך אפשר לבוא ולקחת אימפקט טוב יחד עם מקצועיות ולהצמיח את המשק. ששמים דירקטורים מקצועיים זה כבר התחלה של חינוך שוק ולאט לאט קבוע גם מדיניות".
עריכה: אריק ברח"ד