אם למישהו היה עד היום ספק שהמניע העיקרי של נתניהו לשעוט לעבר החקיקה המשפטית היא אך ורק ההסתבכות המשפטית שלו, או אם למישהו עד היום היה ספק שלנתניהו אין ברירה והוא דוהר לעברה, כי הוא סחיט, הגיע אמש גדעון סער לאולפן של אופירה וברקוביץ', והסיר לנו את כל הספקות.

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

ברקוביץ', שלא מפסיק לקרוא לאחדות בין האופוזיציה לקואליציה על מנת שנתניהו לא יזדקק לתמיכה מצד קיצוניים כמו בן גביר וסמוטריץ' שיהפכו את המדינה למדינת הלכה, שאל את סער אמש בתוכניתו למה שמפלגתו לא תחבור לליכוד ולנתניהו? סער השיב כי "אין טעם למהלך כזה, כי נתניהו לא מעוניין בכלל בחבירה כזאת". כשנדרש להרחיב בנושא, הוא חשף לראשונה עובדה פשוטה שלא נאמרה על ידו עד היום ומטילה אור חדש על נתניהו.

כך אמר: "הבעיה היא לא יריב לוין ואמסלם, סמוטריץ ובן גביר, אני אומר לך כעובדה, ביבי נתניהו ידע לפנות גם אליי ולבני גנץ, כל השנים כשהוא היה צריך. הפעם היחידה שלא הייתה שום פנייה מימי הבחירות האחרונות ועד היום. מזה תסיק מה ביבי רוצה, לאן הוא מכוון, איזו קואליציה הוא רוצה ובשביל מה הוא רוצה אותה. את הדברים שהוא מביא לכנסת, את כל החוקים המטורפים שהוא מביא היום לכנסת, הוא יודע טוב מאוד שגדעון סער ובני גנץ וגדי איזנקוט לא יתמכו".

בנימין נתניהו (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

אז חשבנו, והגענו למסקנה שברקוביץ' ושאר פרשני המהדורות, שעדיין סבורים שנתניהו לא מעוניין בממשלת אחדות כי הוא סחיט, טועים ובגדול. לא סחיט ולא נעליים. לא קל לנחש לאן חתר סער בתשובתו. הוא רצה להגיד שביבי פשוט לא רוצה אחדות. נוח לו עם המצב הקיים ועם האנשים שהקיף את עצמו בהם. ולמה הוא לא רוצה אחדות ומעדיף להישאר עם אלה שקוראים תיגר על מערכת המשפט? כי אותה מערכת הגישה נגדו כתבי אישום, ואותם אנשים יעזרו לו להיחלץ מאימת הדין, אם ימשיכו לכתוש את המערכת וליטול ממנה את סמכויותיה. לא בכדי הם יורדים לחייה של היועמ"שית באופן שיטתי, ולא בכדי השמיץ אותה יריב לוין ורמז ברמיזה עבה שהיא תיאלץ לפנות את מקומה. למזלנו, בורכנו באישה אמיצה שלא נבהלת. גלי בהרב מיארה , גיבורת השעה, כבר הודיעה שאיומים לא ירתיעו אותה.

ואז, בשלב הבא, אחרי שאותם שרים וח"כים בקואלציה, קרי יריב לוין ושות', על מנת להשיג את יעדם, ימשיכו  להטיל חתתם על בית המשפט, על ידי שימשיכו להכפיש אותו תדירות בעיני הציבור ולהסית  נגדו, הם יחשבו שהם הצליחו להכשיר את הקרקע על מנת למנות שופטים מטעמם, שבתקווה יעזרו בכתבי האישום נגד מנהיגם, ובא לביבי הגואל. לא למדינה, במטותא מכם, אלא לנתניהו. 

באותו הקשר של שופטים, אופירה שאלה את סער מה דעתו על החלטתו של השופט אלרואי להציג מועמדותו לתפקיד שופט עליון. שאלה שמנקרת אצל רובנו, האם זה לא מקרי, שלפתע, אאוט אוף דה בלו, מפציע באופק השופט אלרואי ורוצה, דווקא עכשיו, דווקא היום, כאשר האנדרלמוסיה גם ככה חוגגת, להוסיף עוד קצת בלגן משלו, ועוד מרכיב לתבשיל שירתח עוד יותר.

גדעון סער (צילום:  אריק מרמור, פלאש 90)
גדעון סער (צילום: אריק מרמור, פלאש 90)

סער בצדק נמנע ונזהר מלקבוע שהיה תיאום בינו ובין יריב לוין שר המשפטים, כי לסער אין הוכחות לכך, אבל תודו שהמהלך הזה מצד השופט, ראוי ככל שיהיה, תמוה ביותר, ואין פלא שברקו גיחך מתחת לשפם, כמי שאומר: נו, מה אתם מטומטמים? לא ברור לכם שהיה תיאום?

בכל מקרה, גדעון סער פתר לנו את כל התעלומה סביב ההתנהלות של נתניהו, והטיעון שנתניהו פועל כפי שהוא פועל כי הוא סחיט ונדחק לפינה, ירד סופית מהפרק כי רק שיקולים זרים או יותר נכון אישיים מנחים אותו. מרגע הבחירות ועד היום, הוא לא עסק בכלכלה, ביוקר המחייה, לא בביטחון המדינה, לא בפילוג ובקרע בעם, לא ביחסים בינלאומיים, ולא בכל הנושאים הכי בוערים במדינה שלנו, (נהפוך הוא רק הסב נזק בלתי הפיך), והתעסק מרגע שנבחר אך ורק בהפיכה המשפטית, אותה מערכת משפט שבמשך כל הקדנציות בכהונות הקודמות שלו לא עלתה לסדר היום, עד כתבי האישום של נתניהו. 

גם מפקד חיל הים לשעבר, עמי אילון, שהוזמן לאולפן לתרום את האינפוט שלו, תמך בדבריו של סער בדרך זו או אחרת. כאשר נשאל על ידי אופירה מי היום האיש הכי מסוכן למדינה, הוא ענה בלי לגמגם שזה ראש הממשלה. כאשר נשאל, איך ייתכן שהוא כך חושב, כאשר בזמנו, הוא דווקא שיבח את מנהיגותו של נתניהו, אילון קבע שדברים השתנו, והיום קורה אחד מהשניים: או שלנתניהו לא אכפת מהמדינה, או שהשתבשה עליו דעתו. גם הוא הוסיף מה שאמרו אחרים לפניו, שנתניהו השתנה מהרגע שהוגשו נגדו כתבי האישום, והוא יעשה הכל על מנת לחלץ את עצמו.

השאלה הנדרשת שאני שואלת היא: מה פירוש יעשה הכל? האם יעשה הכל גם במחיר פגיעה במדינה? האם למשל יעשה הכל, וימשיך לאפשר לטלי גוטליב ודומיה, להשליך רפש על צה"ל והשב"כ ולהגיד שהם עובדים אצל מחבלים? אמנם ביבי והליכוד גינו את דבריה, אבל זה נראה ונשמע כמו גינוי על מנת לצאת ידי חובה, ולא באמת אזהרה, שלא תעז יותר לצאת בהצהרות מחרידות כאלה נגד חיילים שבכל רגע נתון מסכנים את חייהם על מנת להילחם במחבלים.

או, האם הוא יעשה הכל על מנת להשתיק גם את סמוטריץ' החכמולוג שקורא תיגר על ארה"ב ואומר שהיא לא צריכה להתערב בענייננו. נראה אותו, כאשר, ארה"ב תפסיק את הסיוע שלה ואיך הוא, כשר אוצר, יגייס אז כספים? יעלה את המסים ויצפה שנשלם מכיסינו בגלל הצהרות חסרות אחריות שהוא פולט לבקרים?

בסיום התכנית, קרא ברקוביץ ברוב ייאושו, "עוד שבוע עבר ואין פתרון", ואני שואלת אתכם, איך אפשר לאור המצב, להתייחס בשוויון נפש לקריאה הזו?