"הוא צריך להיות תקיף ולא לאפשר נרמול של שיח על סרבנות", אמר בפתח הראיון. "בהתחלה זו הייתה התנדבות, כל מיני התחכמויות. נערים בני 18 מדברים על לא לשרת בצבא. בוא נעצור. מי שרוצה לדון אז שידון מחוץ לכתליי בית הספר - במדינת חוק, ככה חונכתי כל השנים בפרקליטות, אני לא מכניס לבית הספר אנשים שקוראים להחליף את החוק. אפשר להכניס לבית הספר וראוי להכניס הכול, כל שיח הוא לגיטימי".
"מה הקווים האדומים? פשוטים. חוק העונשין, מה לעשות? דברים שאסורים על פי חוק – זה הקו האדום", הוסיף. "כל שיח על אוסלו, התנתקות - הוא שיח ראוי. יש חוקים וכולנו חייבים לכבד אותם. זה הקו האדום. אני חושב שלקרוא לסירוב לגיוס זה עבירה על החוק, זו המרדה".
"החוק הוא לא גמיש. החוק אומר שמי שקורא לאנשים לא לשרת בצבא – זאת עבירה על החוק", הדגיש. "הממשלה פטרה אנשים לדורותיה מסיבות כאלו ואחרות. אני יכול להסכים עם זה או לא, זאת לא עבירה על החוק. אני חושב שצריך לתקן את החוק, אבל זה לא קשור לדיון שלנו, האם נכון בבית ספר לקרוא לעבור על החוק. המצפן שלי זה שלטון החוק, חוק במדינת ישראל זה הגבולות, אלה כללי המשחק שלנו".
"כרגע הממשלה לא שינתה שום כלל, החוק הזה עוד לא בא לעולם בכלל. אפילו לא עלה על טיוטה. וכבר בשלב הזה לקרוא לשיח שקורא לסרבנות שזאת עבירה על החוק, זה מעשה לא ראוי ולא ערכי. אני חושב שחוק כפי שהשר פורוש אומר – לא יהיה חוק כזה. ואם יהיה חוק, אז יהיה חוק אחר. אני חושב שהקואליציה הזו תשרוד והממשלה תמשיך. אני שומע כל הזמן את התבהלות האלה. גם הציבור החרדי מבין שצריך לקבל פה החלטות מאוזנות, חכמות ולשים לב לנסיבות. אני חושב שהיא תשלים את ימיה", אמר.
על פסילת צמצום עילת הסבירות: "נאלצתי לקרוא את 146 העמודים של חוות הדעת שלה (של היועמ"שית). קראתי את זה כמשפטן והמון מילים ומשפטים – אין שם צדק, לא משפט, לא אחריות. מה יש? יש שם תבהלה. קראתי את האמירות – 'פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית', 'פגיעה אנושה במערכת המשפט'. על מה מדובר? על הסבירות? גם אהרון ברק אמר שלא צריך את הסבירות, כי יש מספיק עילות לפסלות. האם סולברג שחושב הפוך, האם הוא פוגע בדמוקרטיה? אין משפטן רציני שחושב שהסבירות היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה. וברור שזה שיח של תבהלה שרוצה להגיע למשבר חוקתי".
התרעות פיקוד העורף