"אני לא מכיר את כל הפרטים של המתווה, רק את מה שפורסם", אמר בוארון בפתח דבריו, "על פי מה שפורסם, בעצם יש פה מעין הנצחה של המצב הקיים. בנפש שלי, באינטואיציה שלי, אני לא יכול לחיות עם הדבר הזה. עם מצב שהמחנה הלאומי בשלטון יש זו זכות וטו על הועדה למינוי שופטים, וזה המקסימום שלו. וכשהוא באופוזיציה, המחנה השני יכול לבחור את מי שהוא רוצה".
"הרי אנחנו יודעים שמערכת המשפט, בצורה מסורתית, כל חמשת אצבעותיה בוועדה למינוי שופטים, באופן מסורתי נמנים על המחנה הליברלי במדינת ישראל", הוסיף, "למעט תקופה קצרה ששרת המשפטים ידעה, או התמזל מזלה, והיא ידעה לנצל פעילות פוליטית מסוימת מול שלכת עורכי הדין. ככלל, כל חמשת האצבעות האלה נוטות שמאלה אל המחנה הליברלי. יש פה שש מול שלוש, זה הסטטוס קוו. בסופו של דבר, מה שאנחנו מבקשים, אתם רוצים משפטנים? גם אנחנו רוצים משפטנים. חצי חצי, בתוך חמשת האצבעות האלה תכניסו את מי שאתם רוצים. אבל שלשני חלקי העם יהיה משקל שווה באצבעות בוועדה למינוי שופטים, זה מתווה שהוא מאוזן".
כמו כן הבהיר חבר הכנסת מהליכוד כי "אני שחקן קבוצתי, ככל שאני חלק מהליכוד אני מחויב לעמדת הסיעה וראש הממשלה. אם אני אשאל בחדר מה עמדתי אני אגיד שהפשרה הזאת לא לוקחת אותנו קדימה. אבל בסופו של דבר אני שחקן קבוצתי. אני מאמין בערך במשחק הקבוצתי ולא שכל אחד עושה מה ליבו חפץ. בסוף לא בחרו באביחי בוארון, בחרו בסיעת הליכוד, זו המשמעות של מפלגה ושל קואליציה".