בחודש עמוס עתירות של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בנושאים שונים, בהם תיק הדגל שכולל את העתירה לביטול חוק הסבירות, דיברנו עם עורך הדין תומר נאור, מנהל האגף המשפטי של התנועה לאיכות השלטון.
רגע לפני שיתייצב ביום שלישי הקרוב בבית המשפט העליון, מול הרכב של 15 שופטים שלא היה מעולם בהיסטוריה של מדינת ישראל, ויבקש מהם לבטל לראשונה בהיסטוריה תיקון לחוק יסוד השפיטה, נאור משתף אותנו ואת קוראי מעריב בתפיסתו לגבי תפקיד מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, האתגרים איתם מתמודדת היועצת המשפטית לממשלה בימים אלה – ובביקורת שיש לו על הייעוץ המשפטי לממשלה.
"קודם כל, צריך להבין שיש פער מאוד גדול בתפיסת העבודה של מוסד היועץ המשפטי בישראל. לצערי הרב, יש היום בציבור – וגם בממשלה – אנשים שחושבים שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (וגם היועצים המשפטיים למשרדים השונים), הוא להיות עורך הדין הפרטי של השר – כאשר הציפייה ממנו היא כמו כל שכיר חרב פרטי, להגן בכל מחיר על מעשיו והחלטותיו של השר. וזו טעות חמורה. היועץ המשפטי לממשלה הוא משרת ציבור, וככזה, ה"נאמנות" שלו במרכאות כפולות היא בראש ובראשונה לחוק ולאינטרס הציבורי הנגזר מתוכו".
"ולא בכדי אני אומר אחת האחרונות. ובצער רב, שורה של שומרי סף פשוט כופפו והועלמו והפכו לחליפות ריקות הכנועות בפני הממשלה. נציב שירות המדינה הפך לחותמת גומי שמכשירה פגיעה בלתי נתפשת בשירות הציבורי, מבקר המדינה הרס בתוך זמן קצר בנייה של שנים כשל מוסד מפואר שעמד כמגדלור של מאבק בשחיתות הציבורית ובהגנה על חושפי שחיתות, המשטרה הפכה לשק החבטות של הממשלה ושלוחיה ולצערי אנחנו רואים איך פיקוד הבכיר מתחיל להתכופף אף הוא בפני הבריונים החדשים בשכונה – על רק כל אלו, פתאום משרתת ציבור שפשוט עושה את העבודה שלה, נתפסת פתאום כ"סוטה מן השורה". הבדיחה היא על חשבון כולנו. גם הנזקים".
"מספרים לנו שבישראל יש ציבור שהולך לקלפי, ומי שיסטה מן השורה יעמוד למשפט הציבור. אני חושב שאין טוב יותר מהתנהלות הממשלה נגד היועצת המשפטית שלה כדי להבין עד כמה השחתנו את המונח של "משפט הציבור" בישראל – וכמה מערכות הפופוליזם והרעל עשו פה עבודה טובה. בראשית שנות ה-70 בשיאו של ההליך המשפטי בפרשת ווטרגייט, דרש ניקסון מהתובע הכללי של ארצות הברית לפטר את התובע המיוחד במשפטו. זה סירב והתפטר בעצמו, ניקסון אז דרש את אותה דרישה מסגנו – שהתפטר אף הוא. בשלב הבא דרש זאת ניקסון ממחליפם של השניים – פרקליט המדינה, אשר התכוון אף הוא להתפטר, ולבסוף שוכנע על ידי חבריו המתפטרים להשאר במערכת על מנת שיוותרו בה בעלי תפקידים מקצועיים וישרים. הסיפור הזה זכה לכינוי "טבח מוצאי השבת", והביא להצתת גל מחאה נרחב ביותר כנגד ניקסון, על כך שהעז להתערב במשפטו שלו ולנסות לפגוע בתובע".
"במדינת ישראל, ונניח בצד את מה שמפגינים מטעם הליכוד מעוללים כבר שנים לליאת בן ארי ויתר התובעים במשפט נתניהו, זומנה התובעת הכללית – היא היועצת המשפטית לממשלה – לשיחת נזיפה מול כל הממשלה, במעמד ראש הממשלה נתניהו כאשר היא מאוימת מפורשת כי תפוטר אם לא תתחיל ליישר קו. והציבור בישראל? הריע לממשלה שהראתה מה זה לפקידה הסוררת. זה המצב ביום בארץ, זה משפט הציבור שלנו".