חבר הכנסת גלעד קריב ('העבודה') שוחח היום (חמישי) עם אריה אלדד ורוני בר־און בתוכניתם ב-103FM על הרעיון של אמיר אוחנה להקמת בית משפט לנושאים חוקתיים, שלא יהיה בנוי רק משופטים, ופרש את משנתו בנושא.
"המלאכה לא תמה, אבל זה לא תלוי רק בי": הרמז העבה של הנגיד לנתניהו
בצל הדרמה המשפטית: כיצד הצעתו של אוחנה עלולה להשפיע על בג"ץ?
בפתח הראיון אמר: "ההצעה הזאת עלתה היום באופן מגוחך ולא רציני. היא עלתה רק מכיוון שיו"ר הכנסת רוצה להותיר גם הוא חותמת בדפי ההיסטוריה של ההפיכה המשטרית. הוא שוכח שהוא יו"ר הכנסת כולה, הוא שוכח שיש לו תפקיד ממלכתי. לא סתם יו"ר הכנסת הוא זה שמחליף את נשיא המדינה בהיעדרו, כי יש בתפקיד הזה, דווקא בתפקיד הספציפי הזה, איזשהו ממד ממלכתי של אדם שבסופו של דבר אמור לייצג גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. בכל תשעת החודשים האחרונים יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מתנהג באופן לא ממלכתי ולא תורם שום תרומה משמעותית להרגעת הרוחות".
"עכשיו נגיע לבית המשפט לחוקה", המשיך. "תראו, קודם כל אני תמיד אומר שניתן לדבר על כל רעיון, והעובדה היא שיש דמוקרטיות בעולם, כמו גרמניה או צרפת, שהקימו בית משפט לחוקה. כדרך אגב, מיעוט מהדמוקרטיות יש להם בית משפט לחוקה, וברוב המקרים זה הדגם האמריקאי שיש בית משפט עליון אחד שעסוק גם בעניינים חוקתיים. אבל יש דמוקרטיות, גדולות אפילו, עם בית משפט לחוקה. אבל אם מקימים בית משפט לחוקה, עושים את זה במסגרת מהלך כולל שבאמת יוצר את התשתית לקיומו של בית משפט לחוקה".
"בראש ובראשונה שתהיה חוקה מלאה. דבר שני, אם תבדקו בכל בתי המשפט לחוקה, הם ממוקמים במדינות שבהן יש מערכת מאוד מורכבת של איזונים ובלמים בין הרשות המחוקקת ולבין הרשות המבצעת. ז"א, הבתים האלה ממוקמים במקום שבו הרשות המחוקקת היא לא איזו שלוחה של הרשות המבצעת כמו בישראל. מכיוון שבישראל, בהגדרה, לממשלה יש רוב קואליציוני. ולכן יש חוסר רצינות בלתלוש איזשהו ענף אחד מעץ אבות ולומר 'הנה, אני כאן כדי להחזיר לבית המשפט העליון, אני מאיים עליו בבית משפט לחוקה'", הוסיף.
לאחר מכן אמר: "יותר מזה, הרי כל הרעיון של בית משפט לחוקה אומר את הדבר הבא, 'נבנה טריבונל שיפוטי שהוא קצת פחות שיפוטי וטיפה יותר פוליטי'. ז"א, 'אנחנו לא נסתיר שום דבר, אנחנו נאמר שיש לנו בית משפט שעסוק בלפרש עקרונות חוקתיים', ואז השופטים בו צריכים להיבחר על ידי נבחרי הציבור. אבל אז, איפה זה יכול להיות? זה יכול להיות מקום שבו לממשלה אין בהגדרה שליטה מלאה בתהליך המינון".
"שיאמר אמיר אוחנה למשל, הרי הוא יו"ר הכנסת, אם הוא היום מוכן לחתום על חוקה? בואו אפילו נלך לחוקה שהוצעה על ידי מחוקקים מהימין", הוסיף. "אנשים שוכחים שפעם תנועת החירות הייתה זו שהתעקשה על חוקה שמגנה על זכויות האדם. אז בואו נחתום על חוקה".
בסיום הראיון אמר קריב: "אנחנו נמצאים היום באמת בקרב גדול, לא רק על עתידה של הדמוקרטיה הישראלית, אלא גם על אופייה של הציונות. ובסופו של דבר ב־1948 רוב החוגים בישוב היהודי התכנסו סביב הרעיון של מדינה יהודית. אבל מדינה שמבטיחה שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה. יש לנו היום ממשלה שחלק גדול ממנה כופר ברעיון הזה של שוויון זכויות אזרחי, שמתנגד לו. זה ברור, זה לא קשור בענייני ביטחון, זה קשור בעצם התפיסה".
סייעה בהכנת הכתבה: נויה חסון 103fm