בג"ץ קיבל את דרישת שר המשפטים יריב לוין ודחה את הדיון בעניין אי כינוס הוועדה לבחירות שופטים לא יאוחר מה -23.10, כלומר לאחר פרישתן של הנשיאה אסתר חיות והשופטת שבהרכב ענת ברון הנחשבות ליותר אקטיביסטיות.
המלחמה הקרה: מה המשמעות של צו המניעה שהוציא בג"ץ?
גורמים בקואליציה במתקפה על בג"ץ: "מפגינים שימוש לא אחראי בכוח המשפטי"
כאמור, אתמול העביר לוין פנייה בהולה לבג"ץ, בה ביקש לבטל את ההחלטה שניתנה בשעות הצהריים המוקדמות להוציא צו מניעה לשר, ולדרוש ממנו לנמק מדוע אינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים באופן מיידי. במכתב שהועבר מטעם בא כוחו של לוין, עורך הדין אוהד שלם, נכתב: "בכל הכבוד הראוי, בית המשפט איננו מוסמך לקבוע עבור המשיבים, ובוודאי כאשר מדובר בשר המשפטים וממשלת ישראל, מה ייכתב בתצהיר התשובה, והדבר נתון – גם הוא – לשיקול דעתם הבלעדי של המשיבים. קביעת בית המשפט מה כולל תצהיר המשיבים, שוללת מהמשיבים את הזכות הבסיסית להשמיע את קולם באופן שמונע את האפשרות לעשיית צדק".
קודם לכן, שופטי בג"ץ ענת ברון, דוד מינץ ויעל וילנר החליטו להוציא צו על תנאי בדיון בעתירות שעניינן אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, והורו לשר המשפטים לוין לנמק מדוע אינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים.
שלשום הגיש לוין את עמדתו בנושא לבג"ץ, וכתב כי "קיבל החלטה שלעת הזאת אין מקום לכנס את הוועדה". בעמדתו ביקש לוין מבג"ץ לדחות את העתירות שדורשות לחייב אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ואמר כי הסמכות לכינוסה היא שלו בלעדית ואין מקום להתערב בהחלטתו. לדבריו, החלטתו התקבלה במסגרת "מו"מ קונסטיטוציוני מורכב וסבוך במטרה לגבש הסכמה רחבה במחלוקת ציבורית-חברתית-פוליטית", שלשיטתו בית המשפט לא צריך להכריע אותה.