שאלה על הוויזה לארצות הברית ואתגר לוגיסטי בסיקור רעידת האדמה במרוקו הובילו אותי לזיכרון מביקורי במהלך השנה החולפת באוקראינה עם שר החוץ ומשרד החוץ ביקור היסטורי שהוא רק נדבך קטן מכמעט שנה שמשרד החוץ משנה תדמית נמצא בחזיתות רבות וגרם לי לחקור אחורה בעקבות אותה חוויה ארגונית חיובית מה נעשה בשנה החולפת ומה עוד צפוי בגזרה הזו לקראת השנה הבאה. לרגל ראש השנה: זרקור על פעילות משרד החוץ בראשותו של שר החוץ אלי כהן לאחר שנים של פעילות חיוורת.

"דוגמא לשגשוג של הסכמי אברהם": שר החוץ אלי כהן נפגש עם מקבילו בבחריין
הסערה נמשכת: לאחר שפוטרה - לוב בצעד נוסף נגד שרת החוץ שנפגשה עם אלי כהן

מיד עם היבחרו לתפקיד שר החוץ בחודש ינואר, הצליח שר החוץ כהן לחולל שינוי של 180 מעלות בהשבת סמכויות, תקציבים ותפקידים למשרד החוץ בזכות הישגים מדיניים מיידים ובולטים. בבליץ ביקורים ביותר מ-30 מדינות בתוך 8 חודשים בלבד, עם בשורות פורצות דרך שחיזקו את מעמדה הבינלאומי של ישראל, מיקם את המשרד כגורם משפיע בחזית העשייה הבינלאומית. התברר לי שקצב כזה של ביקורים בעצימות כזאת לא היו בחמש השנים שקדמו לה לפחות.

במשרד החוץ ידעו לספר כי השר כהן בסיוע הגורמים המקצועיים במשרד ערך ביקור היסטורי בסודן והניח תשתית להסכם שלום; פתח את שמי עומאן לטיסות מישראל; העביר בקריאה ראשונה חוק שמחייב דיפלומטים ישראלים להצהיר על הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; פתח את שגרירות אזרבייג'ן בישראל (מדינה מוסלמית שיעית ראשונה); פתר את המשבר המדיני עם פולין; חתם על הסכם סחר חופשי עם איחוד האמירויות; פתח 3 שגרירויות חדשות בישראל; חנך שגרירות חדשה בטורקמניסטן – 10 ק"מ מהגבול עם איראן;

בנוסף, ערך פגישות אסטרטגיות עם נשיא אוקראינה זלנסקי, ראש ממשלת הודו מודי, ונשיא טורקיה ארדואן; קידם תכנית שגרירים צעירים לשילוב צעירות וצעירים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בשירות החוץ של ישראל; רשם התקדמות בתוכנית הפטור מוויזות לארה"ב אותה תכנית שעליה נשאלתי בשולחן החג; אירח את שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן; פתח עידן חדש ביחסים עם האיחוד האירופי בפגישה עם שר החוץ בורל; עוד דווח לי על העברת 3 שגרירויות לירושלים; חימום את היחסים עם סרביה שמחזירה את השגריר לאחר שמתברר ששגריר המדינה כלל לא הציב שגריר כאן בשנים האחרונות. 

אלי כהן, אנתוני בלינקן (צילום: משרד החוץ)
אלי כהן, אנתוני בלינקן (צילום: משרד החוץ)

בשנים האחרונות הפרשנים המדיניים, כתבי החוץ ואף הכתבים הפוליטיים עסקו בעיקר בסכסוך העבודה במשרד במחלוקות ובפיצול מחלקותיו ממש ניבאו למשרד החוץ שחורות, זאת לאחר מספר שנים בהן המשרד לא הביא לשום פריצת דרך מדינית ולאחר קדנציות ללא שר חוץ במשרה מלאה שיילחם על מעמדו. אותו ביקור ההיסטורי באוקראינה בהחלט עבר בהצלחה ארגונית מרשימה וגם סייע לשר ולמשרד בדיוני התקציב כאשר קצב הפעילות גדל עד מאוד.

כאשר נשאלתי כיצד ישראל פעלה בנושא המרוקאי או בסיוע לחילוץ מאתיופיה רק לא אחרונה נודע לי רק לא רק שם היו נציגי המשרד. עוד ידעו לספר על הובלת משלחת חילוץ וסיוע לטורקיה וגם ופגישה עם ארדואן הנשיא הטורקי וסיוע עולמי רחב היקף במדינות רבות ונוספות. אחד העיקרים הנוספים עליו שמו דגש במשרד וגם כמובן מלשכת ראש הממשלה על המשך התנופה והעצימות של הסכמי אברהם.

בין היתר במהלך השנה החולפת התרחשה פתיחת קו הטיסות מעל עומאן אשר קיצרה באופן משמעותי את זמן הטיסות למזרח; בנוסף התקיימה חתימה על הסכם אזור סחר חופשי עם האמירויות שכבר מכניס מיליארדים לישראל. אתמול פורסם כי לאחר ששלוש שנים עברו מאז נחתמו הסכמי אברהם, ועם הזמן נרשמו הישגים משמעותיים ונראה כי הסכמי הידידות בינינו לבין פדרציית האמירויות עלו שלב. לפי נתוני שגרירות איחוד האמירויות הערביות בישראל, מעל מיליון ישראלים ביקרו באיחוד האמירויות בשלוש שנים האחרונות. 

נושא נוסף שנמצא על סדר היום הוא הנושא האיראני. פתיחת שגרירות בטורקמניסטן הקרובה ביותר לגבול איראן אותתה לטהרן על התחזקותה של ישראל באזור, כמו גם פתיחת שגרירות אזרבייג'ן בישראל (מדינה שיעית מוסלמית ראשונה שפתחה שגרירות בישראל). יעד נוסף אותו סימנו השר המשרד והממשלה כמובן הוא הגדלת הנציגויות בירושלים.

שר החוץ אלי כהן ונשיא טורקיה ארדואן (צילום: משרד החוץ)
שר החוץ אלי כהן ונשיא טורקיה ארדואן (צילום: משרד החוץ)

בתחילת כהונת השר כהן בינואר האחרון, היו בירושלים 4 שגרירויות בלבד, ובשנה אחת כמות השגרירויות תוכפל כשפרגוואי, פפואה ניו גיני וסיירה לאון ימקמו את השגרירות בירושלים, וגם רוסיה הודיעה על פתיחת שלוחה של השגרירות בבירה, כאשר מדובר שישנו מהלך להביא שגרירות הונגרית גם לירושלים לכך משמעות רבה מתוקף חברותה באיחוד האירופאי. 

פרשה נוספת שזכורה היא המינוי שלא צלח של ג'ידא רינאוי זועבי, לשעבר חברת כנסת ממרצ, אשר היה ניסיון לקדם מינויה לשגרירה בשנגחאי למרות שהצהירה כי לא מאמינה במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ועוררה סערה תקשורתית בקדנציה הקודמת. לאחר מכן הדבר הביא את השר כהן להעביר בקריאה ראשונה חוק שיחייב דיפלומטים ישראלים להצהיר על הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כתנאי למינויים.

כעת יש צפייה ודריכות רבה לקראת הודעה אפשרית לביטול הוויזה לארה"ב ומשכך מי שנפשו חפצה את החג הפסח למשל לעשות הרחק מהמצות בישראל ולנגוס דווקא בתפוח הגדול של ניו יורק יתכן ובשורה משמעותית תונח כן לפתחו.