שורה של ראשי ערים מטעם הליכוד פנו לאיילת שקד וביקשו שתצטרף למפלגה. כך נודע ל"מעריב" מכמה גורמים בליכוד. פעילי הליכוד הוותיקים מעריכים בשיחות כי שקד נהנית מפופולריות משמעותית בקרב חברי התנועה, על אף חברותה בממשלת בנט־לפיד. לפי הגורמים, שקד אמרה להם שהיא שוקלת את ההצעה. פנינו לשקד והיא ביקשה לא להגיב.
איילת שקד מותחת ביקורת על היועמ"שית: "הטיעונים שלה בבג"ץ היו מביכים"
לדברי גורם בכיר בליכוד, "אם שקד תצליח להגיע לפריימריז לרשימת הליכוד לבחירות הבאות, היא תתברג בעשירייה הראשונה. זאת אף שיש לה יריבים ומתנגדים בקרב חברים - ובעיקר חברות - מהסיעה בכנסת ובממשלה". על פי הערכות בקרב גורמים התומכים בהצטרפות שקד, מיד לאחר הבחירות המוניציפליות, ראשי הערים שתומכים בה, מתכוונים ללוות את השרה לשעבר בדרכה הפוליטי החדשה - בליכוד.
אם הבחירות לכנסת יתקיימו במועדן, בעוד שלוש שנים, שקד לא תזקק לקיצור פז"ם לצורך התמודדות לכנסת הבאה. אולם אם הבחירות יוקדמו, שקד מאמינה שנתניהו יסרב לקצר לה את הפז"ם.
לפי חוקת הליכוד, כל מתפקד חדש זקוק לוותק של שלוש שנים כדי להיבחר לתפקיד ציבורי מטעם המפלגה. אולם, עד היום, כל אישיות ציבורית בעלת מעמד שהתפקדה לליכוד - זכתה לאישור שכזה כמעשה שגרה. כך, למשל, התאפשרה מועמדותם לכנסת של משה סעדה, עידית סילמן, עמיחי שיקלי ופוליטיקאים פעילים נוספים. על פי חוקת הליכוד, קיצור פז"ם מחייב המלצה של נתניהו כיו"ר התנועה ואישור מזכירות הליכוד.
ההנחה בליכוד היא שכל ניסיון למנוע משקד להתמודד בפריימריז לרשימת הליכוד ייתקל בהתנגדות פנימית, הן מצד ראשי הערים וחברי הכנסת התומכים בה (דוגמת חיים כץ ודוד ביטן), והן מצד חברי הליכוד הרבים, שחרף הביקורת על חלקה בהקמת ממשלת בנט־לפיד, זוכרים לה כי היא הייתה זו שבלמה את הצעת החוק שלא לאפשר לנאשם בפלילים להתמודד לכנסת. הצעת החוק הזו אושרה להגשה לכנסת על ידי כל מרכיבי הקואליציה, מלבד ימינה.