הכיוון הראשון הוא שהשופטים "יזרקו עצם" לכל אחד מהצדדים, משמע השופטים יקבעו תחולה נדחית של החוק, אך גם יגידו כי העילה לנבצרות היא רפואית בלבד.
כיוון נוסף הוא שהשופטים יחליטו שלא להחליט כל עוד סוגיית הנבצרות לא אקטואלית, אך בתור אמרה אגבית (שאינה מהווה תקדים) יוסיפו כי אם וכאשר הסוגיה תהפוך להיות אקטואלית, אזי באופן כללי החקיקה שחוקקה על ידי הממשלה והכנסת המכהנות תחול רק בכנסת הבאה.
כאמור, בית המשפט העליון דן בעתירה בנוגע לביטול חוק הנבצרות, אשר נחקק על ידי הממשלה הנוכחית וקובע כי ניתן לקבוע נבצרות לראש הממשלה רק בגין נסיבות רפואיות.