ממשלת ישראל תחזור בתחילת השבוע לפעילות מלאה לאחר הפוגה קצרה בשל החגים, והיא עומדת בפני שורת אתגרים והזדמנויות במישור הביטחוני, הכלכלי והחברתי.
בקרב בכירי הממשלה מבינים כי החוק היחיד שניתן לנסות להעביר במהלך כנס החורף של הכנסת הוא תיקון חוק יסוד "השפיטה", שישנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, הסוגיה תעלה על שולחן הכנסת רק לאחר הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו בסוף החודש, כדי לא לסכן מועמדים מהליכוד.
טיוטת חוק הגיוס המתגבשת תוגש לראשי המפלגות החרדיות, ככל הנראה במהלך השבועיים הקרובים. אם הטיוטה תעבור את אישור המנהיגים הרוחניים של דגל התורה, ש"ס ואגודת ישראל, חוק הגיוס יגיע לחקיקה. תגובת המחאה תהיה תלויה במידה רבה בנוסח הסופי של החוק ואם יזכה לתמיכה חיצונית של גורמים באופוזיציה או גורמים חברתיים אחרים, וכמובן באווירה המתוחה הקיימת בין חילונים לחרדים.
שתי הסוגיות הללו, הנוגעות לרפורמה ולחרדים, הן כאלו שראש הממשלה לא יכול לדחות או לוותר. הרצון של נתניהו הוא לסיים איתן כמה שיותר מהר ולעבור לנושאים אחרים, והראשי שבהם - המאמץ להגיע להסכם אזורי בין ארה"ב וערב הסעודית, שיכלול בתוכו את הנורמליזציה בין ריאד לירושלים.
יציבות ביטחונית ומניעת הסלמה
המשימה המרכזית של מערכת הביטחון בשבועות הקרובים תהיה לספק לדרג המדיני את התנאים הנוחים ביותר לאפשרות של הסכם סעודי. יציבות ביטחונית בזירה הפלסטינית ומניעת הסלמה, שבה מאוד רוצים באיראן, ניצבות כאתגרים מרכזיים בפני צה״ל.
סביר להניח שלו זה היה תלוי רק באיראן, הם היו מעוניינים בהמשך המתיחות הביטחונית גם ברצועת עזה ובגבול לבנון, אבל לחמאס ולחיזבאללה יש אינטרסים ומחירי הפסד משלהם, ולכן הם גם מעדיפים כי ההסלמה הביטחונית תתרחש קודם ביו"ש.
עד עכשיו, ולמרות המאמצים הרבים שהם משקיעים בכך, הם לא הצליחו בכך בתקופת החגים המתוחה. עם זאת, צריך לזכור שרק בשבוע החולף עמדה על הפרק הסלמה אפשרית ברצועת עזה. ככל שהסכם יקרום עור וגידים, האיראנים צפויים להגביר את מאמצי הטרור שלהם באזור.
ישראל, לעומת זאת, בתקופה האחרונה עושה מאמצים להוריד את מפלס המתיחות, ובהתאם לכך פעלה באופן מתון גם אל מול התגרויות חיזבאללה בגבול עם לבנון וכן בהסלמה האחרונה בגבול עם עזה. את המסרים, כך נראה, מבקשת ישראל להעביר בתגובות צבאיות נגד מטרות איראניות בסוריה - בגזרה שבה סיכויי ההסלמה הם נמוכים.
מאבק בפשיעה בחברה הערבית
מלבד הסוגיה המדינית־ביטחונית, אחד הנושאים שצריך להיות בראש סדר העדיפויות של רה"מ ושריו הוא השתוללות הפשיעה ברחבי המדינה ובמגזר הערבי בפרט.
"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"
נושא נוסף שבוער בחברה הישראלית הוא יוקר המחיה, ועל רקע התחזקות נוספת של הדולר מול השקל בשבוע האחרון נראה כי צפוית העלאות מחירים נוספות בקרוב. הקואליציה מקווה להשלים בחודשים הקרובים חקיקה שחותכת את כל הרגולציה בישראל, תחת הכותרת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". החקיקה אמורה להקל את תנאי היבוא ובכך להפחית בצורה משמעותית את המחירים.
בנוסף, משרד העלייה והאינטגרציה מקדם החלטות שיקלו על העולים החדשים שמגיעים ארצה עם מקצועות מבוקשים. החקיקה נועדה לחסוך מהם את הבירוקרטיה הרבה להשגת רישיון מקביל בארץ.
בנושא הסביבתי ובסוגיית העצמאות האנרגטית של ישראל, שמשפיעים גם על הכלכלה הישראלית, האתגר הגדול של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן יהיה כשחוק האקלים, שהיא כה גאה בו ושאמור לראשונה לעגן בחקיקה את הפחתת פליטות גזי החממה של ישראל, יגיע להכנה לקריאה שלישית בוועדת הפנים של הכנסת. סילמן ואנשיה יצטרכו למנוע פגיעה ביעדים הנמוכים ממילא בהשוואה לעולם, ולא להחריג מהם את אסדות הגז ותחנות הכוח המונעות בגז ולהגדיל את יעדי הפחתת הפליטות עד סוף העשור בשיעור ניכר.
סוגיה נוספת שאמורה להטריד את השר היא מצוקת כוח האדם הקשה במערכת החינוך כולה. בסופו של דבר, אנשי החינוך צריכים לקבל תגמול ראוי על עבודתם, הן מבחינת השכר והן מבחינת התנאים והמעמד. שינויים כאלו רק יסייעו להעלות את מעמדם ולשמור עליו, לשמור על הקיימים במערכת - ולמשוך חדשים למקצוע.
התרעות פיקוד העורף