"חרבות ברזל": מאז שהחלה המלחמה בעזה ב-7 באוקטובר, מדינות רבות ברחבי העולם "בחרו צד" במלחמה בין ישראל לארגון הטרור חמאס, והביעו בפומבי את תמיכתן באחד הצדדים. אחת המעצמות הגדולות בעולם שהעבירו ביקורת על ישראל היא סין, כשהנשיא טען כי "הפתרון היחידי הוא שתי מדינות" ובכירים בממשל וטענו שישראל עבר ממצב של "הגנה עצמית" למתקפה. אותם בכירים בבייג'ינג אף קראו "להפסיק את הענישה הקולקטיבית של העם הפלסטיני", כשבמקביל, הם כלל לא גינו את ארגון הטרור העזתי, שטבח ב-1,400 ישראלים.

דיפלומטים בכירים בסין הגבירו לאחרונה את הרטוריקה סביב "התוצאה המועדפת" על בייג'ינג - פתרון שתי המדינות. לטענת הממשל, "העם היהודי כבר אינו חסר בית, אבל מתי העם הפלסטיני יחזור לביתו? העוול לפלסטינים נמשך כבר יותר מחצי מאה, אסור שהייסורים שפקדו דורות שלמים יימשכו".

אך מה בעצם האינטרס הסיני במלחמה? במשך עשרות שנים, סין התרחקה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך בשנים האחרונות משהו ישתנה. בייג'ינג ניסתה להגביר את ההשפעה הפוליטית באזור כדי להבטיח תמיכה ממדינות ערב, במאמצים לעצב סדר עולמי חדש, שמגשים את האינטרסים שלה. בניתוח שערך העיתון האמריקאי "וושינגטון פוסט", העריכו אנליסטים כי "העובדה שהפלסטינים הפכו לנושא פוליטי כל כך רגיש וחם במזרח התיכון, פירוש הדבר שסין מציעה תמיכה רטורית בהם".

משרד החוץ של סין (צילום: AFP via Getty Images)
משרד החוץ של סין (צילום: AFP via Getty Images)

לסינים יש אולי אינטרס כלכלי גדול בשמירה על יחסים טובים עם ישראל, אך היא התייצבה זה מכבר לצד הפלסטינים. ישראל דחתה במידה רבה את מאמציה של סין להציג את עצמה כמתווך ניטרלי, ובכיר בשגרירות ישראל בבייג'ינג אף הצהיר כי "כשאנשים נרצחים, נטבחים ברחובות, זה לא הזמן לקרא לפתרון שתי המדינות". בעוד שישראל נותרה סקפטית, הפלסטינית היו פתוחים למעורבות סינית. שר החוץ של הרשות הפלסטינית הצהיר כי "פלסטין סומכת על סין ומברכת על מעורבותה בשיחות".

כעת, עולה השאלה האם סין יכולה לעשות משהו כדי לעצור את הלחימה? העיתון האמריקאי העריך כי נכונותה של בייג'ינג להתבטא ולפעול באופן אקטיבי לפתרון הסכסוך, משקף אמון חדש ביכולתה לפתור מחלקות אזוריות. בייג'ינג סייעה לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה, כשהיא הצהירה כי היא מוכנה גם לאחר סבב חדש של שיחות שלום בין ישראל לפלסטינים.

עם זאת, מעבר לתיווך בין איראן לסעודיה, העניין הגובר של סין לשחק כ"משכינת השלום העולמי", זכה להצלחה מוגבלת בלבד. ההצעה ליישב את הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה זכה למעט אחיזה, לא מעט משום שאוקראינה אינה סומכת על סין. זאת, על רקע היעלמותם הפתאומית של בכירים סיניין, והדחת שר החוץ, שלא סייעו "לחזק" את שמה של סין כמתווכת אפשרית. עבור סין, המלחמה הנוכחית היא הזדמנות נוספת לבסס את עצמה כמתווכת עיקרית במזרח התיכון, לפגוע באינטרסים של ארצות הברית, ולחזק את השותפות עם רוסיה והעולם הערבי.