רבש"צ בקו התפר: "החדירות נמשכות, לא מצליחים להכיל את האירוע"

ע', רבש"צ באחד מיישובי קו התפר סיפר היום (חמישי) ב-103FM על הסיטואציה שמסרבת להתייצב באזורים השונים, זאת בצל הלחימה בדרום ובצפון: "אני נמצא פה באחד מיישובי קו התפר אל מול מה שאמור להיות גם מכשול התפר שהוא כבר ממזמן לא מכשול. אנחנו כבר בשגרת מלחמה, כל יום שעובר אנחנו מתחזקים עוד קצת".

לשאלה, האם יש ברשותם את כל הציוד הנדרש, ענה בשלילה: "לא, אין לנו הכול. פה, במקום שאני נמצא בו, הייתה לנו כיתת כוננות, כאשר לפני מספר שנים במשרד הביטחון ובצה"ל רצו לצמצם לנו משמעותית את כמות הנשקים. היו כמה חברים נהדרים שהצליחו להגיע עד לוועדת חוץ וביטחון והצליחו בעצם להפיל את המהלך הזה, כי צה"ל בא ואמר, 'חבר'ה, יש מולכם את המכשול. אתם לא צריכים כבר את כמות הנשקים הזאת, את הציוד'".

עוד ציין: "הוסיפו לנו חבר'ה במילואים שהם בני המקום, ועדיין, אני כמפקד שגם אחראי עליהם, אין לי את כל האמצעים לתת להם. זה הגיע למצב שאפילו קיבלנו אתמול תרומה של נעליים".

באשר לסוגיית הנשקים, הסביר: "נשקים תמיד היו. בשבועיים האחרונים גם המשטרה וגם צה"ל העבירו המון נשקים ליישובים, אבל בעצם יש מצב נוראי שמסתובבים חבר'ה לא מספיק מיומנים, גם חוסר בתחמושת בהרבה מקומות. זה בדיוק גם מה שאנחנו עושים עכשיו, תוך כדי שגרת מלחמה, אנחנו מנסים לאמן את אותם מצטרפים חדשים. אלה דברים שצה"ל יכול היה לבצע בעבר. הנשקים קיימים, רק להשלים את הציוד, את כמות התחמושת הנדרשת, לאמן אותנו במהלך השנה, בשגרה, והיינו מגיעים למצב הזה במצב הרבה יותר טוב".

עוד סיפר על השתלשלות האירועים בשבת השחורה: "בשש וחצי בבוקר, שש וארבעים כשהתחילו להגיע הדיווחים, גם אני הבנתי שמשהו לא טוב קורה, ועוד לפני שצה"ל העביר לנו את הפקודה להעלות את רמת הכוננות, כבר בשבע וחצי או שבע וארבעים עשיתי בדיקה מי מהצוות שלי נמצא, מי נוכח, ופתחנו מכשירי קשר, עלינו על ציוד, ועוד לפני שראיתי בכלל את כוחות המילואים שאמורים להגיע ולתגבר אותנו, אנחנו כבר היינו נוכחים בשערים, בגדרות. דרך אגב, זה גם מה שקורה מאז. אנחנו דוגמה ליישוב שבו בני המקום שומרים עליו 24/7. יש לי אפילו חבר'ה שחזרו מחו"ל כדי לשמור על הבית".

ע' נשאל על מצב החדירות באזורים שלהם, והשיב: "החדירות נמשכות, דרך קו התפר. עשרות של שב"חים נכנסו רק ביום-יומיים האחרונים. באיו"ש יש סגר, החבר'ה שם לא מצליחים להביא פרנסה הביתה והם עושים הכול עכשיו כדי לחצות את המכשול. יש כאן כוחות מילואים שנמצאים בתפר, אבל הם לא מצליחים להכיל את האירוע הזה. מבחינתנו, כל רגע יכול להיות אירוע שיתנפץ עלינו ואנחנו יודעים שאנחנו המענה הראשוני, הרבש"צים וכיתות הכוננות. חסר לנו ציוד לחימה בסיסי, אם זה קסדות, אם זה וסט קרמי. אין קסדות. אני שולח את הצוות שלי בעצם לעבודה כשאני יודע שאני לא מאפשר לו את המיגון הנדרש".