על רקע שחרור ארבע מהחטופות על ידי חמאס והעלאת סוגיית החטופים למקום גבוה בסדר העדיפויות, במקביל לעיכוב המתמשך בכניסה הקרקעית של צה"ל לתוך רצועת עזה והמשך הכתישה האווירית וירי הרקטות מהרצועה - חלה השבוע ירידה משמעותית בשיעור התמיכה הציבורית בפעולה קרקעית נרחבת ברצועת עזה - כך עולה מסקר "מעריב", שנערך על ידי "לזר מחקרים", בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף Panel4All.
מערכת "מעריב" התלבטה רבות באשר לשאלת הכניסה הקרקעית, בשל הרגישות לנוכח החטופים והנושא ההומניטרי. גם בציבור עלו השאלות בנושא, בשל סכנה אפשרית לחייהם של חטופים במקרה של הרחבת הלחימה.
בעוד בסקר שנערך בשבוע שעבר (ב־19 באוקטובר), תמכו רוב הישראלים (65%) בפעולה קרקעית נרחבת ברצועת עזה, בסקר שנערך אתמול, קרוב למחצית מהמשיבים (49%) סבורים שנכון להמתין עם ההחלטה. מפילוח התשובות עולה כי אין הבדל בחלוקה לפי מחנות פוליטיים או מאפיינים דמוגרפיים, וקרוב לוודאי שלהתפתחויות שהיו מאז בנושא החטופים, שעלה לראש סדר היום, יש משקל רב בשינוי הזה.
בתשובה לשאלה: האם לדעתך על צה"ל להיכנס מיידית לפעולה קרקעית נרחבת ברצועת עזה, או שנכון להמתין עם ההחלטה? – התשובות היו: צריך להיכנס מיידית – 29%, נכון להמתין עם ההחלטה – 49%, לא יודע – 22%.
עוד עולה מסקר "מעריב" כי אפקט הכניסה של המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ לקואליציה ולקבינט המלחמה מתפוגג במידה מסוימת, כאשר המחנה הממלכתי יורדת ל־36 מנדטים, לאחר 41־40 מנדטים בשבועיים הקודמים. המנדטים עוברים בעיקר ליש עתיד, שמתחזקת ב־2 מנדטים ועולה ל־17, ולישראל ביתנו, שעולה במנדט – ל־8 מנדטים. גם הליכוד מתחזקת במנדט (19), ואילו עוצמה יהודית יורדת ל־4 מנדטים, על סף אחוז החסימה.
עם זאת, אין השבוע שינוי בגושים - למפלגות האופוזיציה יש 77 מנדטים, לעומת 43 מנדטים בלבד למפלגות הקואליציה.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, מתקבלים גם כן נתונים זהים לשבוע שעבר - בני גנץ מוביל עם 49%, לעומת בנימין נתניהו עם 28% (23% נוספים לא יודעים).
עם זאת, הסקר נערך לפני ההצהרה הראשונה של גנץ לתקשורת, אתמול בצהריים ובמהלך נאומו לאומה של נתניהו, שלשום בערב.
בתשובה לשאלה: אילו היו מתקיימות היום בחירות חדשות לכנסת, למי היית מצביע? – התשובות היו: המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ – 36 מנדטים (40 בסקר הקודם), הליכוד בראשות בנימין נתניהו – 19 (18), יש עתיד בראשות יאיר לפיד – 17 (15), ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן – 8 (7), ש"ס בראשות אריה דרעי – 8 (8), יהדות התורה בראשות יצחק גולדקנופף ומשה גפני – 7 (7), מרצ – 6 (6), חד"ש־תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי – 5 (5), מפלגה דתית לאומית-הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' – 5 (5), רע"ם בראשות מנסור עבאס – 5 (4), עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר – 4 (5). מפלגת העבודה (1.2% השבוע לעומת 2% בשבוע שעבר) ובל"ד – (1.2% השבוע לעומת 1.8% בשבוע שעבר) התרחקו מאחוז החסימה.
בתשובה לשאלה, מי מהשניים, בנימין נתניהו או בני גנץ, מתאים יותר להיות ראש ממשלת ישראל? – התשובות היו: בני גנץ 49%, בנימין נתניהו – 28%, לא יודע – 23%. בקרב מצביעי הליכוד - מקבל נתניהו 57%, לעומת 21% לגנץ ו־22 שהשיבו לא יודע. בקרב מצביעי המחנה הממלכתי – מקבל גנץ 95%, לעומת 0% לנתניהו ו־5% שאינם יודעים. בקרב מצביעי יש עתיד, מקבל גנץ 93%, לעומת 2% לנתניהו ו־5% שאינם יודעים.
בסקר שנערך ב־26־25 באוקטובר השתתפו 522 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית בסקר עומדת על 4.3%.