"הרעיון של המאמר הוא רעיון שבעצם נותן לתושבי עזה את האפשרות לבחור, כמו כל תושב אחר בעולם, איפה הוא רוצה לחיות. אם אתה או אני היינו רוצים להגר לאיזושהי מדינה אחרת, יש לנו את היכולת לצאת מישראל ואנחנו נצטרך למשל למצוא איזו מדינה שתסכים לקלוט אותנו", אמר.
לדבריו, "לתושבי עזה אין את הפריבילגיה הזו משני היבטים - אין להם את היכולת לצאת ואין להם שום מדינה שמוכנה לקלוט אותם. את האפשרות לצאת, צריך לאפשר להם, ואת המדינה הקולטת צריך לאפשר, ואז העזתים יהיו בעצם במצב שכל אדם בעולם החופשי נמצא היום, את היכולת שלו לנסות להגר. את הדבר הזה ניסינו לסדר. הוספנו במאמר, שגם מאחר ומדובר בנושא הומניטרי מהמעלה הראשונה, כי בעזה, מתוך ה-2.5 מיליון אנשים שגרים שם, לפחות מיליון מוגדרים עדיין פליטים - אני חושב שהמוסדות הבינלאומיים, כמו הבנק העולמי, צריכים להכניס כאן את היד לכיס ולעזור להם להתאקלם, במידה ויש מדינה שרוצה לקלוט אותם והם רוצים לצאת".
"כאן אנחנו פונים למדינות העולם ואומרים 'אנחנו מבינים שאתם מאוד דואגים למצב ההומניטרי בעזה, אתם מאוד דואגים לפלסטינים, ההצבעות באו"ם מראות את הדאגה הכנה והאמיתית שלכם. אז אם אתם באמת כל כך דואגים, תאפשרו להם את הדבר האלמנטרי הזה - שמי שרוצה להגר, מי שלא מאמין שעזה יום אחד תפרח ויהיה שם שלטון נורמלי ויהפכו אותה לאי של שלום ושגשוג... אם מישהו רוצה להגר, וזו החלטה אישית של כל אחד, אז תאפשרו להם לעשות את זה. תקלטו אותם, את מי שרוצה'".
בהמשך נשאל מה ההבדל בין הצעת ההעברה מרצון של מה שנקרא פעם בזמנו 'טרנספר' לבין ההצעה שלו ושל דנון. "ההצעה שלנו לא מדברת על לדחוק אותם לעשות את זה, לדחוף אותם לעשות את זה, לתת להם תמריצים לעשות את זה", השיב. "ההצעה שלנו מדברת על זה שאנחנו מאפשרים להם לבחור איפה הם רוצים לגור ומה הם רוצים לעשות. היום הם לא יכולים לעשות את זה. היום, אזרחי עזתי, גם אם הוא רוצה לצאת, הוא לא יכול כי אין לו איך לצאת. אנחנו אומרים 'בואו ניתן את האפשרות לצאת, ומהצד השני נדאג שיהיו אנשים שיהיו מוכנים לקבל', כי באמת המצב שם הוא קטסטרופלי".
לגבי הדרך המעשית שבה פלסטינים יעברו למדינה אחרת, אמר: "במידה ויש עכשיו משפחה שהיא בהסדר הזה, ויש מדינה קולטת ויש משפחה שהביעה רצון להגר, במידה כזאת, אפשר להוציא אותם גם דרך ישראל".
בהמשך הביע את דעתו לגבי השלטון שצריך להיות בעזה ביום שאחרי, והאפשרות שזו תהיה הרשות הפלסטינית. "אני חושב שכל הדיבורים על ארגון פלסטיני אחר מנותקים מהמציאות. אני חושב שדווקא אפשר לחזק את הרשות הפלסטינית, הם גם עושים לדעתי עבודה ממש לא רעה ביהודה ושומרון, עם כל הבעיות שלהם ובהן צריך לטפל, אבל אפשר לחזק אותם. כן, הייתי שמח אם הם היו לוקחים את האחריות והופכים את עזה למקום יותר טוב, גם הם צריכים להשתפר, אבל במסגרת ההסכם הכולל, יכול להיות שגם אותם אפשר לשפר", אמר.
"אני חושב שאני לא יכול להיות בממשלה שיד אחת שלה מנסה להבעיר את יו"ש והשנייה מנסה להרגיע. הדבר הזה לא מתאחד וזו המציאות היום שאנחנו חיים בה - יד אחת מנסה להרגיע תושבים ישראלים שאינם יהודים, ויד שנייה מנסה להבעיר את השטח", הוסיף.
לאחר הדברים, הגיב השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "בעייתי מאוד שבזמן מלחמה, בן ברק מוצא לנכון להשוות בין אחים לאויבים. האמירה שלו חמורה ומראה על אדם הנתון ללחץ. לאחר שאימץ הבוקר את תפיסת עוצמה יהודית, נלחץ מלפיד והתחיל לגדף ולהסית, כפי שראש מפלגתו יודע לעשות".
בן ברק הוסיף והשיב: "כמות התמיכה מימין וכמות הביקורת מהמחנה שלי מביאה אותי למסקנה שלא הובנתי לחלוטין. ולכן אנסה להסביר במילים פשוטות. לתושבי עזה צריך לאפשר. בדגש על לאפשר את היכולת לבחור האם הם נשארים בעזה ומקווים שעזה תהיה מקום טוב יותר לחיות בו תחת משטר שידאג לרווחת התושבים ולאיכות חייהם. צריך לעשות הכל שזה מה שיהיה שם אחרי שתסתיים המלחמה. או לנסות למצוא מקום אחר לגור בו. אני תקווה שהרשות הפלסטינית או כל גורם פלסטיני שוחר שלום אחר בסיוע בינלאומי יקבל אחריות על עזה ויפתח אותה לטובת כול האזור ותוקם מדינה פלסטינית משגשגת לצד ישראל או אז יוכלו הפלסטינים החפצים בכך לשוב למולדתם".
התרעות פיקוד העורף