אפשר לדבר בלי סוף על התסיסה בליכוד ואפשר לצטט על בסיס יומי גורמים בכירים שמתבטאים נגד ראש מפלגתם. כל עוד אנשי הליכוד לא מזהים תופעה פנים-מפלגתית של מתפקדים שעוזבים את נתניהו, הדיבורים יישארו עמומים ואנונימיים ואיום על ראש הממשלה בתוך הבית לא יהפוך מערטילאי לממשי. על כן, התבטאותה של דיסטל-אטבריאן על האכזבה שהיא חשה כלפי נתניהו לא משקפת תופעה, מגמה או משהו פרט למצבה הפרטי של שרת ההסברה לשעבר.
עם זאת, סביר להניח כי נתניהו וסביבתו לא מקלים ראש כלפי כל מה שנראה כמו איום, כולל תסכולה של חבר הכנסת דיסטל-אטבריאן. אין ח"כ מסוכן יותר מח"כ שמרגיש כי אין לו מה להפסיד, וזה בדיוק המצב של דיסטל-אטבריאן. בייחוד על רקע הקונספירציות המסתובבות בתוך הליכוד, לפיהם האופוזיציה מעוניינת באי-אמון קונסטרוקטיבי, כאשר המועמד לראשות הממשלה יהיה איש ליכוד שיביא איתו קבוצת חסרי הסיעה. גם אם היום התסריט הזה הוא ב-99% נובע מהפרנויות למיניהן ולא ממש מתרחש במציאות, מנהיג מנוסה ומיומן כמו נתניהו אף פעם לא מזלזל באותו אחוז בודד כשהוא נתון לקונספירציות. בהקשר זה, גלית דיסטל בהחלט השיגה את המבוקש - מעכשיו והלאה היא תזכה לתשומת לב רבה מכיוון לשכת ראש הממשלה. הפעם - לא כנכנס פוליטי, אלא כאיום פוטנציאלי.
התרעות פיקוד העורף