מלחמת חרבות ברזל: הלחימה ברצועת עזה נמשכת, ובעוד בממשלה ממעטים לדבר על היום שאחרי המלחמה, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד פרסם היום (שבת) נייר עמדה העוסק בעתידה של רצועת עזה לאחר תום הקרבות. "מסמכי מדיניות הם עדיין משעמם ומסוכן פוליטית, לכן נתניהו נזהר מהם כמו מאש", כתב לפיד.

סוכל פיגוע נגד לוחמים בשומרון; המו"מ בקטאר לשחרור חטופים נוספים נתקע
ימשיך להסתתר? כך נראה מעוזו של סינוואר לאחר הפצצות צה"ל

"אלא שזה יוצר בעיה: אם לא מנסחים מדיניות, אין מדיניות. הדוגמא הטובה ביותר מונחת לפנינו. מדינת ישראל נמצאת במלחמה בעזה. אין מלחמה צודקת ממנה, וכולנו מסכימים על מטרותיה, אלא שהשאלה היא לא רק איך מגיעים לשם, אלא גם מה קורה ביום שאחרי. מדינות מסודרות, וממשלות מתפקדות, אינן אמורות לצעוד קדימה מבלי שהגדירו לעצמן לאן הן הולכות", הוסיף.

יאיר לפיד בצעדת משפחות החטופים (צילום: מטה משפחות החטופים והנעדרים)
יאיר לפיד בצעדת משפחות החטופים (צילום: מטה משפחות החטופים והנעדרים)

במסמך שחיברו במפלגה, בייעוץ בכירים לשעבר במערכת הביטחון, בהם אלוף במיל' גיורא איילנד, ובכירים בממשל האמריקאי, נכתב כי הפסקת הלחימה ברצועה תסתיים רק אחרי השלמת יעדי המלחמה: חיסול שלטון חמאס ובכיריו והשבת כל החטופים.

בשלב הראשון, יופקד ניהולה האזרחי של עזה באופן זמני בידי צוות בינלאומי בהובלה אמריקאית ובהשתתפות מדינות ערב (ללא טורכיה וקטאר) וגורמים מקומיים ברצועה שאינם מזוהי חמאס. צוות זה יעסוק בניהול, שיקום וסיוע הומניטרי לתושבי הרצועה, ויבנה גוף שיחליף את אונר"א.

במקביל, המערכה תעבור בהדרגה לצפון, שם תפעל ישראל ליישום החלטת האו"ם 1701 ולהרחקת חיזבאללה מגבול הצפון. "אם המאמץ המדיני לא יצלח תפעל ישראל צבאית להרחקתו משם", נכתב.

לוחמי הנח''ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
לוחמי הנח''ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)

בשלב השני, ישראל תיקח חלק מרכזי בבניית קואליציה בינלאומית להתמודדות עם האיום האיראני. בטווח הרחוק תשוב הרשות הפלסטינית לשלוט ברצועה, אך רק לאחר "שתופעל תוכנית דה-רדיקליזציה נרחבת ברש"פ, שתכלול חינוך נגד הסתה, הפסקת התשלום למחבלים ומאבק בשחיתות".

בנוסף, ישראל תיזום ועידה איזורית לדיון באיום האיראני והרחבת הסכמי אברהם – בנוסח פורום הנגב - אליה תוזמן גם הרשות הפלסטינית. ועידה זו תקבע את מנגנון השליטה האזרחי הקבוע של עזה.

עוד נכתב במסמך כי ישראל תחזור למחויבותה לפתרון מדיני אך תגדיר זאת כמטרה ארוכת טווח ותגדיר את התנאים המוקדמים – הביטחוניים והמדיניים - שחייבים להתקיים לפני כניסה למשא ומתן.