מלחמת חרבות ברזל: יעקב גודו, ששכל בשבעה באוקטובר את בנו תום בחדירת המחבלים לכיסופים, יושב כבר כמעט חודש במאהל מחאה נגד הממשלה, מול משכן הכנסת בירושלים. בריאיון לענת דוידוב ואודי סגל ב-103 סיפר היום (שלישי): "מאז שבעה בנובמבר אני כאן. למעט שני לילות בשבוע שאני חוזר הביתה להיות קצת עם אשתי".
שר במחנה הממלכתי: "מצפים מהליכוד להניח את הפוליטיקה בצד"
אוריאל אוזן נלחם בבארי ואיבד את כל חבריו: "מרגיש את חסרונם מאוד"
גודו סיפר כי את המאהל הקים בעקבות ההבטחה האחרונה לבנו. "בהספד שלי על קברו של תום, אמרתי שאני הולך לשבת מול הכנסת בתביעה להתפטרות הממשלה והעומד בראשה וזו התביעה שלנו גם היום. ייקח כמה זמן שייקח. אני נשבעתי לתום ואקיים את ההבטחה הזאת".
"נתניהו היה בלתי כשיר גם לפני וקרה מה שקרה לא מעט בגלל ההתנהלות של הממשלה ושלו. אני כורך את שניהם באותה מעטפת. הוא המוביל, אבל הגיבוי שלו הוא זכה מכל הממשלה הביא אותנו למצב של שבעה באוקטובר".
לדבריו, "אף אחד לא הטריח את עצמו להגיע גם ללוויות, גם ב־30 אפילו לא ערכו טקס ממלכתי לזכר כל הנרצחים. הממשלה חיה בבועה שלה, אף אחד לא הגיע".
בהמשך סיפר גודו על ההיתקלות עם המחבלים שבה נרצח תום. "תום, לימור אשתו ושלוש בנותיהם, רומי, צוף וגפן התסגרו בממ"ד מיד עם האזעקה הראשונה. הם שהו בממ"ד 25 שעות רצוף בביתם שבכיסופים. בשעה 16:00 בשבת הגיעה יחידה של חיילי אגוז לבית, תום ולימור והבנות יצאו אליהם לסלון, דיברו כמה דקות ואז החיילים אמרו להם לחזור לממ"ד בהבטחה שתוך 4-3 שעות יבואו לחלץ אותם.
"בערך שעה אחר כך נכנסה חוליה של חמאס לתוך הבית והשתלטה עליו. הם בעיקר נחו מהמאמץ המלחמתי שלהם, שעות קודם. בין חצות ל-1:00 הגיעה יחידה של צה"ל נכנסה, היה שם קרב מאוד קשה. נהרג איש חמאס, נהרג חייל ושלושה או ארבעה נפצעו. הכוח של צה"ל נסוג ולא חזר יותר לחלץ את המשפחה".
הוא המשיך: "אחרי שהמחבלים ניסו לפרוץ לממ"ד הם פשוט ירו ארבעה כדורים שחדרו את השריון של הדלת, אחד מהם הרג את תום כנראה במקום, או שלקח שניות עד שלימור הבינה שהוא לא בחיים. היא פתחה את החלון של הממ"ד זרקה את הבנות החוצה, קפצה, רצה 3-2 דקות בתוך כיסופים עד שהיא הגיעה לכוח של צה"ל ואספו אותה וחילצו אותה".