"היא וילדיה כפיר ואריאל נמצאים כבר יותר מידי זמן בשבי החמאס, שמענו השבוע יותר מידי את המילה דילמה או דילמה טרגית כאשר חיי אהובנו על הקו", אמרה זיילר. "מה המשמעות של ת.ז שלי במדינה הזאת אם זה לא בראש סדר העדיפויות? העסקה החזירה אנשים חיים עם סיכוי לשקם את החיים שלהם, כל יום שמשתהים החיים שלהם בסכנה ממשית, אתם עובדים כל יום בשביל עתיד המדינה, כפיר זה עתיד המדינה, אתם חלק מזה, זה לא רק אנחנו. יש לכם מזל שאין לכם בן משפחה בעזה, אתם צריכים ללכת לישון ולקום בבוקר שמה שמניע אתכם זה להחזיר אותם הביתה. כל חייל וחיילת החלום שלהם זה לראות שני פנים ג'ינג'יים ולהחזיר אותם, אבל זה לא ריאלי. אני לא ישנה כי הם לא ישנים, מה יהיה עם עתיד המדינה אם הילדים האלה לא יחזרו בחיים, מה יהיה אז?".
"אני דואגת לילדים האלה, ולשירי שהייתה תלמידה שלי. אנחנו מבקשים שכל העיסוק יהיה בעסקה, ליזום עסקה, לחשוב איך עושים עסקה כזו. הייתי חלק מהיום הנורא הזה כתושבת העוטף, אבל אני מוכנה לחכות ליום שאחרי כדי לטפל בזה, אנחנו לא תמימים לחשוב שאפשר לחזור עכשיו, אבל נחכה עד שקודם כל תחזירו את החטופים ואחר כך תתעסקו בביטחון שלנו. קודם תחזירו את הבנים, ההורים, הילדים", הוסיפה.
"ענבר היימן היא חיה? היא מתה? החבר שלה ישן עם זה. אנחנו תקועים וחיים באפלה אבל תכלס אין לנו פתרון, אולי אנחנו משרתים את הרצון של סינוואר, אבל מה אתם רוצים שנאפשר לעוד חטופים למותר ונאמר שיש מי שיודע מה לעשות? שטבחו בנו צרחנו שיש מי שיודע מה לעשות, בשעה אחת וחצי עוד לקחו נשים ותינוקות, בזזו כל מה שיש, היה מסוק אחד שירה והרג גם הרבה משלנו, נפתח בניר עוז גיהנום שלא נסגר, הזקנים מתים בשבי, הילדים של ביבס או מופצצים, או שזו מלחמה פסיכולוגית, או שיום אחד הם יחזרו, אנחנו מקווים שאנחנו כמו עצם בגרון כדי שלא ישכחו אותנו, תשע שנים של אברה מנגיסטו ורון ארד ששכחו אותם לא מעודדות אותנו, אין לנו מה לומר מעבר לזה שתצביעו בעסקה נכון", הוסיף.