נראה כי הקו התקיף והקשוח שמוביל בשבועות האחרונים השר לביטחון לאומי השיג את אחת ממטרותיו: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם לא הפסיק את הסיוע ההומניטרי לעזה ולא ויתר על המגעים לעסקת שבויים תוך כדי הלחימה, אך הוא בהחלט נלחץ מרמזי הפרישה של שותפו הקואליציוני.
זה כבר ההסכם הקואליציוני השני שנתניהו פשוט קורע לגזרים | כספית
"עלול לפרק את הממשלה": דרעי במתקפה חריפה על בן גביר
אנשים ששוחחו לאחרונה עם נתניהו ועם מקורביו התרשמו כי בסביבת רה"מ מאוד חוששים מכוונותיו של איתמר בן גביר. נתניהו בכלל לא בטוח כי מדובר בקמפיין פוליטי ולא בתכניות פרישה אמיתיות. אנשי הליכוד ששוחחו עם יו"ר עוצמה יהודית בעקבות רמזיו העבים לגבי האפשרות שיעזוב, שמעו ממנו: "אל תדאגו, אני לא פורש. בינתיים". מילת המפתח "בינתיים" לא מוסיפה לנתניהו ואנשיו תחושת ביטחון ואופטימיות יתרה.
סביר להניח שנתניהו שלא שולל את תסריט הפרישה של עוצמה יהודית, ובכל מקרה יעדיף להיות מודע למתרחש. אם כבר פורשים - אז לפחות לא בהפתעה. נוסף על כך, שאלה מהותית שעולה בעקבות תסריט הפרישה היא: האם בן גביר יהיה מעוניין לא רק לפרוש, אלא גם להוביל להקדמת הבחירות או שמא ימשיך לתמוך בקואליציה מבחוץ. על פי רוב ההערכות, ליו"ר עוצמה יהודית אין אינטרס להפיל את הממשלה, גם אם בשלב כזה או אחר יעדיף לא להיות יותר חלק ממנה.
הערכות האלה לאחרונה לא ממש מרגיעות את רה"מ ואת אנשי הליכוד. זאת נוכח הערפל וחוסר הוודאות באשר לכוונות של שותך קואליציוני נוסף: יו"ר מפלגת תקווה חדשה, גדעון סער.
אם וכאשר, כפי שסברו בליכוד עד לא מזמן, סער יעדיף להישאר בממשלה גם במקרה של עזיבתו של בני גנץ – את הפרישה האפשרית של בן גביר עוד ניתן יהיה לעכל. אבל אם וכאשר יחליט יו"ר תקווה חדשה שאין מקום להמשך שיתוף הפעולה עם ממשלת נתניהו, המצב יהפוך לקשה ממש.
בתסריט שבו, לאחר סיום השלב העצים של הלחימה בעזה, בני גנץ יסיים את שותפותו עם נתניהו, סער יפרוש גם ועוד בן גביר יממש את איומיו – ממשלת נתניהו עלולה להפוך לממשלת מיעוט וימיה יתקצרו דרמטית.
צריך להבין כי גם ממשלת מיעוט מסוגלת לתפקד ולא נידונה לקריסה אוטומטית. אך עוד לפני הקושי לנהל ממשלה כזאת, הדבר האחרון שנתניהו מעוניין בו הוא מפגן חולשה פוליטית כלפי העולם. ממשלת מיעוט היא מפגן חולשה מוחלט ולשם נתניהו לא ירצה להגיע.
בליכוד סבורים כי גדעון סער לא באמת החליט לאן פניו מועדות. בשונה בנתניהו, שעדיין בטוח כי סער יישאר איתו בממשלה גם כאשר גנץ יפרוש ממנה, גורמים נוספים בליכוד מניחים כי ההחלטה אצל יו"ר תקווה חדשה תתקבל בבוא היום בהתאם לפרמטרים רבים, כאשר בין החשובים שבהם תמיכה ונראות ציבורית.
אם ברגע ההכרעה סער יהיה סבור כי המחיר הציבורי של הישארותו בממשלה יהיה כבד מדי, תשובתו לנתניהו תהיה שלילית. סער, פוליטיקאי בין הוותיקים ומנוסים בזירה, לא ירצה להישאר בממשלה ולהיות נתון לחסדיו של נתניהו אם אין לצעד הזה תמיכה ציבורית ברורה. לא כל תפקיד, בכיר ככל שיהיה, הוא נכס בפני עצמו.
ולסיום: תובנה לגבי הסטטוס בממשלה של איתמר בן גביר. ניתן להניח כי איומיו לפרוש אם הקו של הממשלה ימשיך להיות מנוגד לעמדותיו אינם איומי סרק ובן גביר באמת מתכוון למה שהוא אומר. עם זאת, השר לביטחון לאומי לא באמת ממהר לממש את האיום ולהיפרד מהתפקיד. לעת עתה בן גביר מעדיף לשמור את כדור בקנה ולדאוג שיישאר סימן שאלה סביב המשך דרכו המסגרת הקואליציה. לירות בפועל ניתן רק פעם אחת, ובפוליטיקה כדור שנמצא בקנה אפקטיבי בהרבה בהשוואה לכדור שכבר נורה.