לאחר החלטת בית המשפט העליון לקבל את העתירה נגד חוק הסבירות, גורמים בליכוד הערב (שני) לא מתייאשים ומתכוננים לצעד הבא: "יחוקק חוק הרבה יותר מתון, שאם יגיע לבג"ץ – לא ייפסל", כך אמרו גורמים בליכוד ל"מעריב".
"אלמלא המלחמה, למחרת בבוקר הכנסת הייתה מודיעה כי היא מכבדת את החלטת בג"ץ ועל כן מקדמת את החוק המתון שבלאו הכי התכוונו להעבירו, אם לא הייתה קמה הפרובוקציה של המחאה שהגיעה לאיומי סרבנות", מסרו. "כעת זה לא הזמן לזה, אך הזמן הזה יגיע אחרי המלחמה".
כאמור, ברוב של שמונה שופטים מול שבעה - בג"ץ החליט לפסול היום את ביטול עילת הסבירות. במקביל, ברוב מוחץ של 12 מתוך 15, השופטים קבעו שבסמכות בג״ץ לפסול חוקי יסוד. מי שקבעו שאין לבית המשפט לפסול חוק יסוד, היו השופטים אלרון, מינץ וסולברג.
בפסק הדין נכתב כי המסקנה היא שבית המשפט זה הוא "הגורם המתאים לעמוד על המשמר מפני פריצת גבולות סמכותה המכוננת של הכנסת, נובעת לגישתי ממהות תפקידו. בית המשפט מופקד על הגנת התפיסות וערכי היסוד של החברה הישראלית והוא משמש "הכלי העיקרי להבטחת קיומה וכיבודה של החוקה". עוד נכתב: "יש להדגיש כי בישראל, אין כיום גוף אחר מלבד בית המשפט, שאינו מעורב בחקיקת הנורמות החוקתיות, אשר יש ביכולתו לשמש "בלם חיצוני" בפני פריצת גבולות הסמכות המכוננת".
"באותם המצבים שבהם חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד נחקקו תוך חריגה מובהקת מגבולות הסמכות המכוננת של הכנסת, לא נוצרה למעשה, נורמה חוקתית תקפה. לשון אחר, לצד תנאים אחרים שנבחנו עד היום, ובהם עמידה בדרישות פרוצדוראליות כמו שינוי חוק יסוד ברוב מסוים וזיהוי הנורמה ככזו שאכן מצויה במדרג החוקתי (בהתאם לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת) – יש לוודא כי הרשות המכוננת פעלה בסמכות בעת שכוננה אותה. ככל שהרשות המכוננת חרגה מסמכותה – סמכות בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית נסמכת על כך שלא נוצרה כלל נורמה חוקתית תקפה שניתן להכיר בעליונותה על נורמות אחרות".
כמו כן, הנשיאה חיות דחתה את הפרשנות של הכנסת, כי ביקשו לחזור לעילת הסבירות המקורית והמצומצמת: "בחינת המשמעות הלשונית של המונח "סבירות", כפי שהתפתחה והשתרשה לאורך שנים בפסיקתו של בית משפט זה בכל הנוגע לביקורת שיפוטית על אופן הפעלת שיקול דעת הרשות, ממחישה כי בהיעדר עיגון לשוני מפורש לכך, לא ניתן עוד להפריד בין מובניה השונים של העילה. במילים אחרות, המונח 'חוסר סבירות' משמעו, בין היתר, גם מופרכוּת. על כן, ביטול עילת הסבירות בחיתוך שקבע התיקון והנוגע לזהות המחליט, מוביל בהכרח לביטולה גם ביחס להחלטות מופרכות של אותו גורם".