עו"ד יובל קפלינסקי, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, שוחח הבוקר (חמישי) עם טל שלו וניסים משעל ב-103FM והביע את דעתו בין היתר בנושא עתירת דרום אפריקה נגד ישראל, בהאשמה כי מתבצע טבח עם בפלסטינים, והתייחס לנוכחותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק בהרכב השופטים בבית הדין הבינלאומי בהאג.
מאחורי הקלעים של מינוי אהרון ברק: אלו הגורמים שדחפו את נתניהו למנות אותו
הגיע הזמן שממשלת ישראל תכריע כיצד בכוונתה להתמודד עם האג
לדבריו, "הסיקור של האירועים בהאג בשבוע האחרון, מי שבאמת רוצה להבין מה רואים בעולם צריך לראות כתבות בישראל ובהאג. מי שרואה כתבה שמסקרת את אירועי האג בישראל רואה את המרואיין וברקע תמונות מהאג, תמונות יפייפות. מי שבעולם רואה סיקור של ההליך הזה בהאג, אז מתראיין אדם מומחה למשפט בינלאומי וברקע תמונות של מבנים הרוסים בעזה, מתוכם מוצאות גופות. אלו החדשות שבעולם רואים בשלושת החודשים האחרונים. שבעה באוקטובר היה בחדשות בכל העולם, אבל אנחנו כבר בינואר, והשבעה באוקטובר לא יכול לשמש עבורנו שכפ"ץ משפטי מגן. מה שיכול לשמש עבורנו הגנה משפטית זה טענות משפטיות לגופו של המסמך שהגישה דרום אפריקה".
לשאלה כיצד הראיות הן לא רלוונטיות, בהתחשב בכל הפשעים האיומים שבוצעו בשבת השחורה, ענה: "זה יהיה רלוונטי אם זה יוצג בצורה הנכונה. אפשר להציג את הפשעים של החמאס בשתי צורות, כ'מה אתם רוצים מאיתנו תראו מה עברנו', אם נראה הצגה כזו בשישי זה יהיה סימן שההליך הזה - ישראל מנהלת אותו עם הפנים לציבור הישראלי ולא עם הפנים לעולם הבינלאומי ול־17 השופטים. זה יהיה 'כל העולם נגדנו, תראו מה עשו לנו ואתם צבועים'. אבל אם ישראל תאמר שבשלושת החודשים האחרונים נדרשנו למלחמה נגד גורם טרוריסטי נוראי ותראו מה הגורם הזה מסוגל לעשות, זו הסכנה. זה מה שגוף הטרור הנוראי הזה מסוגל לעשות, אני לא יודע אם צריך להקרין סרט, אבל חייבים להזכיר את זה, ומהר מאוד לעבור משם לדיון אסטרטגי טקטי מבצעי צבאי, בשפה הצבאית של איך עושים את זה כאשר ארגון הטרור הזה מעורבב בצורה כל כך צפופה עם אוכלוסייה אזרחית. לומר שהפקודות וההתנהלות של צה"ל, ההוראות מלמעלה, שמופיעות בפקודות המבצע, הן כאלה שמבחינות בין מטרות של מחבלים חמושים או מסוכנים, לבין אוכלוסייה בלתי מעורבת, לא חמושה. צריך להשתמש בביטויים המשפטיים".
קפלינסקי נשאל מדוע ישראל החליטה לשתף פעולה עם האג, דבר שהיא נמנעה מלעשות עד כה, והשיב: "האג היא עיר גדולה, יש בה הרבה מוסדות ושני בתי דין שמעניינים אותנו. בית הדין בהאג שדיברנו עליו עד לאחרונה היה בית הדין אחר, בית דין פלילי בינלאומי, אבל לגביו אמרה ישראל שהיא איננה משתפת איתו פעולה כי היא לא חברה באותה אמנה שהקימה את בית הדין. בית הדין הבינלאומי לצדק, עד היום ישראל לא כל כך התמודדה איתו, הייתה התמודדות קטנה סביב גדר ההפרדה וישראל אמרה שהיא לא משותפת פעולה כי היא באמת לא הייתה מחוייבת. אבל כשמוזכרת המילה השמדת עם, כאן ישראל לא יכולה לומר שאין לבית הדין סמכות. האמנה הזו רשמית נותנת סמכות לבית הדין הבינלאומי לצדק".
באשר לשליחתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, והאם הדבר יכול לעזור או למנוע צו להפסקת אש מיידית, הדגיש לסיום: "ברק, השופט האקטיביסט הישראלי, נשלח להיות בהאג השופט השמרן הבינלאומי. הוא יכתוב שם בוודאי חוות דעת או עמדה שתתמוך בישראל אבל יש אולי תקווה שהוא יצליח לסחוף אחריו שופטים נוספים. הייתי מאוד סקרן להטות אוזן לשיחות שיהיו בינו לשופטים. הוא שופט, הוא לא מייצג את ישראל, מי שמייצג זה צוות בראשות פרופ' מלקום שואו, הוא עורך הדין שיעמוד ויטען ביום שישי. את השופט ברק אנחנו לא עומדים לשמוע, לא את קולו ובקושי לראות את פניו. יהיו 17 שופטים, 15 קבועים, שופט של דרום אפריקה ושופט של ישראל, אבל זה לא הופך אותו לשופט מטעם ישראל. בית הדין הוא כרגע המעסיק שלו, ישראל רק נקבה בשמו. היו גם מקרים ששופטים שנשלחו על ידי מדינה לא פסקו בדיוק לטובתה. אני משוכנע שהוא יפסוק שהקישור להשמדת עם מופרך, שאין חשש להתקרבות להשמדת עם".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103FM