הקרב על התקציב: היום (ראשון) תתכנס ממשלת ישראל על מנת לדון על תקציב המדינה לשנת 2024.

לקראת תקציב המלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח מכתב פתוח לחברי הממשלה ובו קרא לשינוי סדרי עדיפויות ואחריות לאומית. "בצהרים נתכנס כולנו בעזרת השם לדון ולאשר את העדכונים לתקציב המדינה לשנה הקרובה. זה תקציב טוב והכרחי לתקופת המלחמה, ועוד לפני מה שאין בו, בואו נראה מה יש בו: יש בו המון כסף לצבא לניהול המלחמה".

"כל מה שצריך עד הניצחון, ואני מניח שכולנו מסכימים שזה הדבר החשוב ביותר כרגע. יש בו המון כסף למשרתי המילואים ולבני המשפחות שלהם. הרוח והנחישות שלהם יביאו בעזרת השם את הניצחון, וגם בזה אני משוכנע שאתם מסכימים. יש בו המון כסף כדי להמשיך לעטוף את הניצולים והמפונים בצפון ובדרום ולהעניק להם מקסימום שירותים כשהם מחוץ לבית וכדי לאפשר להם לשוב הביתה בהתאם למצב הביטחוני. יש בו הרבה מאוד כסף לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות, גם בדרום וגם בצפון. פיתוח מואץ שלהם הוא חלק מתמונת הניצחון והחוסן הלאומי שלנו. יש בתקציב תכנית גדולה לחיזוק מערך בריאות הנפש כדי לתת מענה לצרכים הרבים שיצרה המלחמה, יש בו תקציבים גדולים למשטרה, למשמר הלאומי ולכיתות הכוננות ותקציבים משמעותיים לחיזוק מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון, בצפון ובדרום", הוסיף.

שר האוצר סמוטריץ' (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
שר האוצר סמוטריץ' (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)

"חברים ושותפים יקרים, האתגר הכלכלי אינו נופל בחשיבותו מהאתגר הצבאי של המלחמה. ניהול נכון ואחראי של הכלכלה על רקע המלחמה ישמור על חוסנו של המשק וממילא יאפשר לנו לשאת בנטל הביטחוני בעתיד ולחזק את מדינת ישראל. ולהיפך חלילה. אנחנו נדרשים לאחריות לאומית, לשותפות ולחברות, ואני משוכנע שיחד בעזרת השם נוכל גם לאתגר הכלכלי הנלווה לאתגרי המלחמה הצבאיים והאזרחיים".

שר הפנים משה ארבל השיב: "אין ספק שישראל נמצאת בתקופה שמחייבת הרחבה משמעותית של תקציב המדינה - הגדלת הוצאות הבטחון, השיקום הפיזי והנפשי של תושבי העוטף, סיוע למילואימנקים ומשפחותיהם, וכל זה לפני שדיברנו על הוצאות בריאות, חינוך, שלטון מקומי מיגור הפשיעה ומנועי צמיחה למשק".

הפגישה בין משה ארבל, השייח' מואפק טריף וגורמי מינהל התכנון הלאומי (צילום: דוברות השר )
הפגישה בין משה ארבל, השייח' מואפק טריף וגורמי מינהל התכנון הלאומי (צילום: דוברות השר )

"אבל כמו כל דבר בחיים, המציאות יותר מורכבת, זה לא או-או. אפשר גם להרחיב בלי לקצץ. בעשרים השנים האחרונות מדינת ישראל חסכה הרבה והקטינה בצורה משמעותית את החוב הלאומי. הקטנת החוב מגיעה מכספי מיסים של כלל האזרחים שהיא גבתה, אבל הכספים לא שימשו את האזרחים אלא את החוב הממשלתי. והנה היום בעת הצורך, זה הזמן להחזיר את הכסף לאזרחים ולא לקצץ להם שירותים הכרחיים אחרים".

"אפשר באופן חד פעמי להחליט שהפעם אנחנו לא פוגעים באזרחים, אלא מרחיבים את החוב הממשלתי (שעדיין יהיה מהנמוכים ביותר בעולם המערבי), משקיעים במנועי צמיחה שביום שאחרי יתרמו שוב להקטנת החוב בעתיד. אני קורא לשר האוצר שלא לנקוט בשיטה הידועה והקלה של קיצוץ השירותים לאזרח אלא מימון חד פעמי שיבוא בהגדלת יחס החוב תוצר".