מלחמת חרבות ברזל גבתה מחיר כואב ויקר ממאות משפחות חיילים שאיבדו את יקיריהן, וכעת חוק חדש עשוי להביא להן אולי מעט נחמה באבל הכבד: הצעת חוק חדשה שבה תדון היום ועדת הבריאות של הכנסת תאשר לראשונה לעשות שימוש בזרע נפטר לצורך הפריית ביצית והבאת צאצא לחיים.
אחת ולתמיד: למה מרדימים ומנשימים את הפצועים המגיעים מעזה?
כיום פועלים בישראל מתוקף ההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003, המפרידות בין שימור זרע של רווקים שנפטרו, שבו אסור השימוש, ובין שימור זרע של נשואים, שבו מותר עקרונית השימוש.
זאת, מתוך הנחה שהוא יוביל להבאת צאצאים עם האישה הנשואה שהכירה את הנפטר ומעידה שכך היה רוצה גם המנוח בימי חייו.
עם זאת קבעו ההנחיות שאם משפחתו של חייל או רווק אחר שנפל בקרב מבקשת לשמר את הזרע שלו, המדינה אינה מתנגדת לכך והמשפחה יכולה לפנות לקבלת צו בית משפט לביצוע השאיבה והקפאת הזרע.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ניתנה הוראת שעה זמנית המבטלת את הצורך לשימור הזרע מנפטר בצו בית משפט. וכך, כמה משפחות שיקירן נפל בקרב מילאו טפסים שניתנו לקצינת הנפגעים, והטפסים הועברו לאישור הגורמים המתאימים לשימור זרע הנפטר. באחרונה אף ניתנה הוראה לקציני הנפגעים להציג בפועל בפני המשפחות את אפשרות שימור הזרע, כדי שאם תבקש זאת המשפחה, השימור יבוצע מהר ככל האפשר, כל עוד הזרעונים במצב תקין בגופו.
את הנצלת הזרעונים מבצעים בבית חולים לאחר אישור מנהל בנק הזרע: גופת החלל מובאת אל חדר הניתוח, שם נלקחות רקמות אשך מהנפטר, מועברות למעבדה המפרידה את אלה בהם קיימים זרעונים פעילים, והם מוקפאים למשך שנים.
אלא שמדינת ישראל נותרה בהתנגדותה לשימוש שייעשה בזרע שהונצל מהנפטר: הזרעונים הועברו להקפאה, אך לא היה אישור להשתמש בהם לצורך הפריית ביצית עתידית אם הנפטר הוא רווק, אלא אם הותיר צוואה מפורשת המתירה לעשות שימוש בתאי הזרע שלו לשם הבאת צאצאים.
על פי הצעת החוק החדשה שהגישה ח"כ קטי שטרית, תוכל משפחתו של חלל להגיש בקשה לצו בית משפט, שיורה על שימוש בזרע לאם עתידית שאינה קרובת משפחה.
על בת הזוג על פי הצעת החוק, להיות תושבת ישראל, בת דתו של הנפטר, שאינה נשואה, אינה בזוגיות, בת דתו של הנפטר או חסרת דת, אינה נשואה או בת זוג של אדם אחר, ומלאו לה 18 שנים לפחות. האם העתידית תעבור גם בדיקה רפואית וגנטית שיאשרו שאין סיכון להבאת צאצא הנושא מחלה.
בנוסף, נדרשת חוות דעת רפואית של רופא מומחה לגינקולוגיה, המאשר את יכולתה של האם העתידית להפרות את ביציותיה ולשאת הריון מזרע המנוח. הבקשה לבית המשפט תינתן לאחר שחלפו שישה חודשים לפחות ממועד הפטירה, ולא יאוחר מתום חמש שנים ממועד הפטירה, או מתום 24 חודשים מהמועד שבו נודע כי בת זוגו של הנפטר, אם הייתה כזו, אינה מעוניינת לעשות שימוש בזרע.
"הצלת תאי זרע מנפטר מבוצעת בעולם עשרות שנים, אך השימוש בה מאוד נדיר", מסביר ד"ר איתי גת, מנהל בנק הזרע במרכז הרפואי אסף הרופא שביצע לאחרונה כמה פרוצדורות של הקפאת זרע מחללי הלחימה בעזה, "לכן המידע המדעי על סיכויי ההצלחה מוגבל. אך אנו מניחים שעם הטכנולוגיות שעומדות לרשותנו כיום, ובהינתן שהאם העתידית היא בריאה וצעירה, הסיכוי להריון אמור להיות טוב. החיילים נהרגים לרוב בשעות האור, אנחנו מוקפצים בלילה כדי לבצע את הוצאת הזרע מהנפטר, בשיא הרגישות, עושים הכל כדי להוציא זרע חי, בתנועה שיש לו סיכוי ביולוגי טוב להביא חיים בעתיד. יש לנו חוב עצום כלפי משפחות החללים", מוסיף ד"ר גת.
לדבריו, "עצם זה שאנו מעניקים למשפחה את האפשרות להמשכיות, ועצם הידיעה שיש חלק מגופו של יקירן שאולי יביא חיים חדשים, יש לכך משמעות עצומה וחלק קטן בנחמה, וזה שווה הכל".