סקר ה-JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) לחברה הישראלית מלמד שהסיסמה "ביחד ננצח", כמו גם הקריאות לאחדות בעם לא משקפות את מחלוקות היסוד בחברה הישראלית. פסיקות של בית המשפט העליון בסוגיית הסבירות והנבצרות, החזירו לזירה הציבורית את המחלוקת על יחסי השלטון ובית המשפט.
לאחר פרסום פסיקת בג״ץ בעילת הסבירות| מעריב עושים לכם סדר
סקר המדד, שנערך לאחר פסיקת הסבירות (פסילת החוק שביטל את עילת הסבירות), בחן את עמדות המשיבים בשתי שאלות. הראשונה – שאלה ישירה של תמיכה או התנגדות לפסיקה. 47% מהציבור בישראל תומך בהחלטת בג״צ לעומת 39% שהתנגדו לפסיקת בית המשפט, רוב זה נשען על תמיכה מובהקת בקרב הערבים (60%).
אם בוחנים את עמדת היהודים בישראל בנפרד, ישנה בקבוצה זו רוב קטן המתנגד לפסיקת בית המשפט – 47% למתנגדים מול 44% לתומכים בפסילת החוק. בסקר התבקשו הנשאלים להביע תמיכה או התנגדות הן לפסיקה, הן לעיתוי שלה, והן להביע עמדה ביחס למה שצריך לבוא בעקבותיה.
על פי סקר המדד, 22% מהישראלים סבורים שהכנסת "לא צריכה לכבד" את החלטת בג"ץ. רוב מצביעי קואליציית הימין (ללא מצביעי המחנה הממלכתי), 53% ציינו כי הם תומכים בחוק, וכי על הכנסת לא לכבד את פסיקת בית המשפט. ההתנגדות של תומכי הקואליציה לכבד את החלטת בג"ץ באה למרות שבסקר שנערך, משיבים רבים ציינו כי הם רואים חשיבות לערך של "ציות של כולם לחוקי המדינה״ - ערך שניתן לראות בו גורם מאחד בין המחנות.
הסקר בחן האם לאזרחי ישראל ישנה תחושה שישראל חזקה והאם הם אופטימיים ביחס לעתידה. הנשאלים התבקשו לדרג את עמדתם בציונים של 0-10. רוב הנשאלים סבורים שישראל נהנית מעוצמה צבאית (ציון 8.2, ובקרב יהודים 8.6), מעוצמה כלכלית מעט נמוכה יותר (7.5), ופחות מאלה מעוצמה חברתית.
כרבע מהיהודים דירגו את העוצמה החברתית של ישראל בציון של פחות מחמש . נתון זה בלט במיוחד בקרב חילונים (33% דירגו את העוצמה החברתית מתחת לחמש). תומכי האופוזיציה נותנים חשיבות גבוהה יותר ל"אופי היהודי של המדינה" (9.3 נקודות מתוך 10), לעומת 6.6 נקודות בקרב תומכי האופוזיציה.
כמו כן, תומכי האופוזיציה נותנים חשיבות גבוהה ל"מדיניות ביטחונית מוסרית של ישראל" (8.4 נקודות) לעומת 5.5 נקודות בלבד בקרב תומכי הקואליציה.
נקודות מחלוקת נוספות בין שני המחנות היא החשיבות של הנשיאה בנטל, הן הכלכלי והן הביטחוני. בעוד שתומכי האופוזיציה רואים חשיבות גבוהה בנשיאה שווה בנטל הכלכלי והביטחוני (9.3 ו-8.8 בהתאמה), בקרב תומכי הקואליציה רואים חשיבות נמוכה יותר בשוויון בנטל הכלכלי (7.1) ועוד פחות מכך בנטל הביטחוני (6.4 נקודות בלבד).
כשליש 31% מתומכי האפוזיציה דירגו את האופטימיות ביחס לעתיד המדינה בציון שלילי. גם בקרב תומכי הקואליציה יש 12% שהאופטימיות שלהם ביחס לעתיד המדינה מדורגת בציון שלילי.
לדברי, ד"ר שוקי פרידמן, סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי: "ככל שחולפים הימים מפרוץ המלחמה, תחושת האחדות והנכונות להתגבר על המחלוקות הולכת ופוחתת. גם ה-7 באוקטובר והמלחמה הקשה שבאה בעקבותיו, לא שינו באופן עמוק את העמדות של תומכי הקואליציה והאופוזיציה. למרבה הצער, צפוי שככל שהקרבות בעזה ובצפון ישככו, "המלחמות" בתוך ישראל יתחדשו. רק טיפול עומק בסוגיות ליבה, לצד יצירת כללי משחק לניהול המחלוקת באמצעות "חוקה רזה" יוכלו לאפשר לנו להמשיך ולצח יחד".
איסוף הנתונים לסקר המכון למדיניות העם היהודי נערך על ידי אתר המדד (כ-700 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על ידי פרופ׳ קמיל פוקס כדי לייצג את אוכלוסיית הבוגרים בישראל, בסיועו של נח סלפקוב מהמכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח נכתב על ידי שמואל רוזנר, שעורך את מדד JPPI לחברה הישראלית.