בהמשך נשאל איגרא האם לישראל יש דרך להתנהל כדי לנסות לשבור את העמדות האלה, והשיב: "ההצעה שעומדת כרגע על הפרק היא הצעה של 'אנחנו מדברים עם עצמנו', החמאס לא הגיב לזה בחיוב, הוא לא היה מוכן לדבר על שום דבר. זה שכל פעם מישהו מעלה על השולחן הצעה יצירתית כוללת התערבות של המפרץ וסעודיה בהמשך השלטון ברצועה, אף אחד מההצעות האלה לא מקובלות על החמאס. הוא אומר כל הזמן 'אם אתם רוצים לראות חטופים, אני דורש את כניעתכם'. האם יש פטנט לשנות את דעתו? לדעתי לא, חמאס הוא ארגון דתי, מטרתו השמדת ישראל. אלה הם הפרטנרים בצד השני".
על ההבדל בין המצב בעת העסקה הקודמת לשחרור החטופים לבין המצב כעת, אמר איגרא: "היה משהו אחר, באותה עת חמאס חשב שהוא יוכל דרך ההפוגה להפסיק את הלחימה. הוא חשב שהלחץ הבינלאומי וההפוגה עצמה יפסיקו בסופו של דבר את הלחימה, הוא הסתכל על הפרדיגמה הקודמת של סבבים. הפעם זה לא עבד לו, הוא הבין שמזה יותר לא עובד, הבין את הנחישות של הציבור בישראל, ועל הרקע הזה שינה את עמדותיו. גם הלחץ של המשפחות והציבור בישראל הלך וגבר. סינוואר הוא לא איש שינהל שכונה בחאן יונס".
"הלחץ הצבאי שלנו כן עובד לנו, ולאט לאט אנחנו מתקדמים ומתקרבים לחמאס. בצד השני ישראל לא צריכה לעצור את הסיוע, אלא לנהל את הסיוע. כרגע היא נותנת סיוע ושם הוא מנוהל על ידי חמאס, חמאס משתמש בסיוע לחיזוק עצמו בתוך הרצועה. מדינת ישראל, בזה שהיא לא מציגה אלטרנטיבה לשלטון חמאס, ולא מנהלת את הסיוע, מאותו הרגע שהיא לא עושה את זה חמאס משתמש בזה לחיזוקו - בזה אנחנו לא מחלישים אותו. חוסר הפעולה, מדינת ישראל יכולה לחלק את הסיוע, לייצר את המנגנון הזה. ברגע שהיא תתחיל באמת לשלוט, לא רק לכבוש את השטח, המצב יתהפך בהנהגת חמאס", סיים איגרא את דבריו.