חשיפה שפורסמה במעריב השבוע, נידונה היום (שני) בכנסת. ועדת חוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן, התכנסה לדיון בנושא: "מדיניות חקירה והעמדה לדין בעבירות הסתה לטרור - לנוכח מצב החירום". הוועדה בעצם המשיכה במעקב שהיא מקפידה בו כבר תקופה, על התנהלות המשטרה והפרקליטות בחקירות הנוגעות להסתה.
התעמולה השקרית של חמאס: המסר הסמוי בסרטון של משפחת ביבס
נתניהו במסר לביידן: "הממשלה קיבלה החלטה פה אחד"
בדיונים קודמים שוועדה זו קיימה בעבר, חבריה הצביעו על יישום שלמצער, לא עלה בקנה אחד עם ההצהרות הרשמיות של הפרקליטות. כזכור, אנו חשפנו בתחילת השבוע קרב גרסאות בין הפרקליטות למשטרה, בנוגע לסחבת בחקירת סטאז'ר מברזילי, התומך לכאורה בטבח ה-7 באוקטובר.
ח״כ רוטמן התקומם בדיון הקודם על כך שהסמכות והאחריות לא נמצאת במקום אחד, דהיינו אצל המשטרה, שמחד מופקדת על הביטחון ומנגד ידיה כבולות בפתיחה בחקירה, לתפיסתו, בניגוד לחוק. רוטמן מתייחס להנחיות פרקליט המדינה, שמורות למשטרה בעבירות מהסוג הזה, המשיקות לחופש הביטוי, לקבל אישור מוקדם מפרקליטות המדינה טרום פתיחה בחקירה.
בעניין הסטז'ר מבית החולים ברזילי, אנחנו פרסמנו שהמשטרה והפרקליטות סיפקו גרסאות סותרות בנוגע לעיכוב בפתיחה בחקירה. הפרקליטות החליטה שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית כנגדו, בחשד לביצוע עבירה של תמיכה בארגון טרור לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור. המשטרה פנתה בערר על ההחלטה הזוובהמשך לכך, ביקשה הפרקליטות מהמשטרה הבהרות והשלמת מידע, בטרם תקבל החלטה בערר.
אך חקירה טרם נפתחה עד לרגע זה והתשובות מעלות תמיהה לכל הפחות. מחד, מוסרת המשטרה שתשובה מפורטת לכל בקשות הפרקליטות הועברה בסוף נובמבר. מנגד, לשכת המשנה לפרקליט המדינה טוענת, שתשובת המשטרה טרם התקבלה אצלם למרות שניתנו למשטרה מספר תזכורות.
הסתירה הזו, בין גרסת המשטרה לבין זו של הפרקליטות מעלה שאלות ותהיות בממשק בין הגופים. היא גם מעלה תחושת חוסר נוחות, לגבי הנכונות של רשויות החוק להתמודד עם אישומים מהסוג הזה, ובזאת וועדת החוקה בראשות רוטמן, מנסה לטפל. מצופה היה, דווקא במציאות הנוכחית לברר חשדות לעבירות כאלה עד תומם ובמהירות.
ח"כ רוטמן הביע תסכול מכך שהוא לא מקבל תשובות ועל כך שהציבור נפגע מההתנהלות הזו. התוצאה היא שלעת הזו, ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה לכאורה, ושלושה חודשים מעת הגשת התלונה, אף פעולת חקירה לא התבצעה במשטרה.