שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר, כי המערכה על תקציבי הישיבות החרדיות רק בפתחה. בעוד בני ישיבות הציונות הדתית מתגייסים לצבא, ובאחוזים גבוהים לשירות קרבי בעיקר, תלמידי הישיבות החרדים בוחרים במסלול "תורתו אומנותו" בו הם משתמטים משירות צבאי.
"סרח עודף": גורמים בממשלה במתקפה חסרת תקדים על גנץ
הקו האדום נחצה? האזהרה הדרמטית שהועברה ללבנון מאירופה
בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, נטען כי לפי נוהל התמיכות של הייעוץ המשפטי לממשלה, אסור לתקצב ישיבות של חרדים שלא דחו את הגיוס שלהם בהתאם לחוק. מכיוון שחוק הגיוס המאפשר מבחינה חוקית את השתמטות החרדים פקע – לטענת העותרים אסור לממשלה לתקצב את ישיבות החרדים.
שופטי בג"ץ, כך נראה, נוטים להסכים עם טענת העותרים. בשבוע שעבר, השופטים הוציאו צו על תנאי נגד תקצוב ישיבות החרדים שלא מתגייסים למרות שאין חוק גיוס בתוקף. היועמ"שית עצמה, אף היא מצדדת בטענת העותרים וייתכן כי בג"ץ יפסוק בקרוב מאוד כי לא ניתן לתקצב את הישיבות החרדיות.
וכאן נכנס החוק של סמוטריץ'. במידה וייקבע כי אסור לממן בני ישיבות שלא דוחים גיוס כחוק בשל נוהל התמיכות, הממשלה תפתור את הבעיה בכך שהיא תחוקק חוק שיקבע אחרת ויאפשר לחרדים להמשיך לקבל כספים. בכדי להבין את סדרי הגודל, היום ישנם 66 אלף חרדים שצריכים להיות מגויסים לצבא. מדובר באוגדות שלמות של משתמטים, אשר ימשיכו לקבל מימון – אם לא בצל נוהל התמיכות, בצל חוק חדש וייעודי.
אבל, הצפוי הוא שגם החוק הזה לא יעבור בצורה חלקה. למעט ההתנגדות הצפויה בקואליציה לחוק שכזה, הרי שצפויות להיות מוגשות נגדו עתירות נוספות לבג"ץ בטענה כי הוא אינו חוקתי. לאחר מכן, שופטי בג"ץ יעמדו פעם נוספת בפני השאלה האם לפסול את החוק שיעסוק בתקצוב הישיבות – אשר ביטולו יביא למשבר פוליטי וחברתי נוסף.