"כן, ישנו פער משמעותי בין הנהגת ישראל לאזרחיה – אבל הוא ההפך ממה שאנשים בוושינגטון מניחים. הציבור הישראלי 'ימני' הרבה יותר ממדיניות ממשלתו. בעוד שנתניהו הביע בעבר תמיכה במדינה פלסטינית. ישראל שביידן מכיר – זו שתומכת בנסיגות עמוקות, בפינוי התנחלויות ובפתרון שתי המדינות – חדלה להתקיים לפני שני עשורים במהלך האינתיפאדה השנייה. אנשי שמאל ישראלים קיפלו מאז את דגל פתרון שתי המדינות והניפו דגלים אחרים, הקשורים יותר לסוגיות מדיניות פנימיות, לרבות תפקידם של יהודים חרדים והצעות לרפורמה במערכת המשפט. כאשר ביידן טוען שנתניהו 'פוגע בישראל יותר מאשר עוזר לה', הוא מתייחס לנושא היחיד שבו רוב הישראלים תומכים בראש הממשלה. עבור נתניהו, הסוגיה הפלסטינית היא כמעט הנושא הנוח היחיד לאחר 7 באוקטובר".
"לפעמים אני תוהה אם מר ביידן ומר נתניהו קשרו קשר להעמיד פנים לעימות מסלים ביניהם כדי להציל את עצמם מהתבוסה שהסקרים חוזים", רמז, "הנשיא מתעמת עם ראש הממשלה כדי לעודד את בסיס התמיכה שלו שהתפכח; ונתניהו מתאושש מהכישלון לצפות ולמנוע את ההתקפה על ידי הוכחה שהוא חזק נגד וושינגטון. אם מר ביידן באמת שואף להרגיע את ישראל על ידי הפלת מר נתניהו, האסטרטגיה שלו גרועה. גם ראש הממשלה הבא יירש את דעת הקהל הישראלית".
"הגיע הזמן שהממשל יכיר במציאות: הפלסטינים תומכים ברובם המכריע ברצח יהודים, והישראלים לא חושבים שהפלסטינים ראויים למדינה", סיכם, "אולי נתניהו צריך לדבר מעל לראשו של ביידן ישירות לעם האמריקאי. על פי סקר שנערך לאחרונה, הציבור האמריקאי תומך בישראל הרבה יותר מאשר הנשיא".