מלחמת חרבות ברזל: ד"ר שי הר צבי, מומחה לארה"ב, הסביר ל'מעריב' את המשמעויות הנלוות למבצע צבאי ברפיח בדרום רצועת עזה. האפשרות למבצע צבאי ברפיח מציפה במלוא עוצמתה את הפערים העמוקים בין הממשל האמריקני לממשלת ישראל. בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו שב ומדגיש חדשות לבקרים כי המבצע הינו שלב הכרחי בדרך למיטוט החמאס, הממשל האמריקני מבהיר בלשון שאינה משתמעת לשני פנים את הסתייגותו הנחרצת ממהלך שכזה.

לישראל ירד האסימון: משוואת הבלהות שתדחוק את נסראללה מעבר לליטני
הצעה לסיום המלחמה ומדינה פלסטינית: מקרון מחריף את הטון כלפי ישראל

סגנית הנשיא, האריס, טענה כי מבצע ברפיח יהיה "טעות ענקית", וכי "אין לתושבים במרחב לאן ללכת". האריס אף סירבה לשלול את האפשרות כי לפעולה כזו תהיינה השלכות מבחינת הממשל. ברוח דומה, שר החוץ בלינקן הזהיר בסיום ביקורו בישראל, כי פעולה ברפיח עלולה להוביל לבידודה של ישראל.

דברים אלו מצטרפים לביקורת הגוברת של הממשל על הפגיעה באוכלוסיית עזה, שבאה לתפיסתו לידי ביטוי במספר ההרוגים האזרחיים הגדול ובהיווצרות משבר הומניטארי ברצועה. זאת לצד מורת הרוח בוושינגטון מכך שראה"מ נתניהו מסרב עד כה לגבש אסטרטגיית יציאה שתיתן מענה לשאלת שיקום הרצועה ותשתלב בתוכנית שהתווה הנשיא ביידן ל"יום שאחרי". 

מכאן עולות השאלות האם מדובר רק באזהרות או באיומים ממשיים, ומה הצעדים שהממשל עלול לנקוט ? תהיות אלו מתחדדות נוכח ההבנה שהנשיא ביידן נמצא במלכוד ונאלץ לתמרן בין מחויבותו העמוקה מזה עשרות שנים לביטחונה של ישראל וחוסר רצונו לנקוט בצעדים שיפגעו בה לבין הלחצים הפוליטיים מצד חוגים במפלגה הדמוקרטית והחשש מפגיעה באינטרסים אסטרטגיים של ארה"ב ומהיווצרות אסון הומניטארי ברצועה.

פעילות צה"ל בח'אן יונס (צילום :דובר צה"ל)

לכך ניתן להוסיף את העובדה שבראייה אסטרטגית, ביידן שותף מלא לתפיסה הישראלית בדבר הצורך למוטט את שלטון חמאס ולשים קץ לאיומי הטרור מהרצועה. לתפיסתו, מדובר בתנאי הכרחי בחזונו ליצירת מערכת פלסטינית חדשה שתנוהל ע"י רשות פלסטינית "מחודשת" ולכינון נורמליזציה בין ישראל לסעודיה.

ההצעה שארה"ב העלתה במועצת הביטחון שקראה להפסקת אש מיידית בעזה ולשחרור כל החטופים אמנם לא עברה בשל הוטו המשותף מצד רוסיה וסין, אך יש בה כדי להמחיש כי הממשל קיבל החלטה כי הוא נכון לעבור משלב האיומים למעשים, באם לא יחול שינוי במדיניות הממשלה ובהתנהלות בשטח.

מנגד, במישור הביטחוני, ניכר כי הממשל נמנע עד כה מצעדים ממשיים שיפגעו בהמשך הסיוע הצבאי המאסיבי, שחלקו אף עבר ללא אישור מוקדם של הקונגרס. זאת, באופן שממחיש את המחויבות העמוקה של הממשל לספק את הצרכים הצבאיים של ישראל.

הממשל אמנם דרש מישראל להתחייב לעשות שימוש באמל"ח האמריקני בהתאם לחוק ולנורמות הבינלאומיות, אך דומה כי דרישה זו נועדה בעיקר כדי להמחיש את מחויבותו לסוגיה ולרצות גורמים פוליטיים מבית, ולא כדי למנוע המשך סיוע מישראל. ואמנם בפועל, השר גלנט העביר את ההתחייבות הנדרשת.

כוחות צה"ל בבית החולים שיפא (צילום: דובר צה"ל)

מהצד האחר, הממשל נמנע מלהטיח ביקורת על ההצהרות מצד מדינות שונות, כגון קנדה, גרמניה ובריטניה, על האפשרות להשהיית הקשרים הביטחוניים עם ישראל.

דומה כי יש בכך כדי להצביע כי בראיית הממשל מדובר במנוף לחצים נוסף על ממשלת ישראל, שנועד מצד אחד להעביר את המסר באשר לנזקים הפוטנציאליים ולשכנע אותה לשנות את מדיניותה, אך מצד שני ללא פגיעה ממשית ומיידית בכושר הלחימה של צה"ל.
דומה, כי במידה ולא יגובש בעתיד הקרוב מתווה חדש להחזרת החטופים ולהפסקת אש, ישראל תהא חייבת לקדם מבצע צבאי ברפיח.

זאת, במטרה לפרק את היכולות הצבאיות של הארגון, לטפל בהמשך ההברחות דרך מצרים ונוכח ההערכה שבאזור מסתתרים חלק מהנהגת הארגון ומוחזקים חטופים. לנוכח העובדה שמבצע ברפיח ככל הנראה לא צפוי במהלך השבועות הקרובים עד סיום חודש רמדאן, וגם אז ישראל תצטרך תקופה נוספת להנעת האוכלוסייה ברפיח, סביר כי הממשל יימנע לעת עתה מלנקוט בצעדים מהותיים שייפגעו גם בסיוע הצבאי.

דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, בבית החולים שיפא (צילום: דובר צה"ל)

לפגישות שיקיימו בימים הקרובים השרים גלנט ודרמר בארה"ב (השניים מגיעים במשלחות שונות) חשיבות רבה בצמצום הפערים ובתיאום הנחוץ עם הממשל באשר להמשך הפעילות הצבאית וההומניטארית, כצעד הכרחי לעצירת כדור השלג שצובר תאוצה מיום ליום.

ממשלת ישראל נדרשת לעשות ככל יכולתה כדי להוריד את גובה הלהבות מול הממשל, לנהל את הויכוחים מאחורי הקלעים ולהציג תוכניות ממשיות וישימות לפינוי האוכלוסייה ברפיח ולהעברת סיוע הומניטארי. ממשלת ישראל צריכה להבטיח את שימור כיפת הפלדה האמריקנית להמשך הלחימה בחמאס, למערכה מול חזבאללה ולהתמודדות עם האיום המתעצם מצידה של איראן. זו העת לתבונה מדינית ולהחלטות אסטרטגיות אמיצות.