על רקע פלונטר הגיוס והמשבר עם הממשל האמריקאי: השיח השלילי על ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע בשבוע החולף לשיאים חדשים. כך עולה ממחקר מיוחד שערכה חברת המודיעין העסקי "באזילה" עבור מעריב.
הרצוג בעקיצה לנתניהו: "לישראל אין ידידה גדולה יותר מאשר ארצות הברית"
הנתונים שנאספו השבוע במחקר לבקשת מעריב מנתחים את כמות ותוכן השיח ברשת אודות בנימין נתניהו, בני גנץ ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. מהתמונה שעולה שיקללו מומחי באזילה את "מדד האהדה", שמנטר את כלל הסנטימנט הציבורי השלט בשיח אודות הפוליטיקאים באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. ככלל, הסנטימנט הציבורי כלפי הפוליטיקאים ממשיך להיות שלילי מאוד מאז הטבח בדרום, אולם השבוע נראה שהזעם הציבורי גבר עוד יותר.
השיח השבוע שעסק בנתניהו היה ער מאוד וברובו שלילי מאוד, מה שהוביל לציון נמוך במיוחד ב"מדד האהדה": מינוס 9.4, כאשר מינוס 10 משמעותו שיח שלילי באופן מוחלט. היקף השיח היה גדול מאוד: מומחי באזילה איתרו מעל ל-665 אלף אינטראקציות ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט בישראל שעסקו בנתניהו.
לפי הניתוח, עיקר השיח השלילי נגדו נבע מביקורת נרחבת על התנהלותו המדינית; מטענות שהוא פועל מתוך שיקולים פוליטיים לשם שמירה על שלטונו, תוך הטלת ספק בכשירותו ואמינותו; מביקורת על כך שהוא פוגע עמוקות ביחסי ישראל-ארה"ב ומוביל את ישראל לבידוד מדיני; וביקורת חריפה על שהוא מקדם את חוק הגיוס, בטענה שכל מטרתו לשמר את הקואליציה גם במחיר של פגיעה במדינה.
מנגד, בצד הביקורת והשיח השלילי הנרחב הניתוח מעלה שנתניהו זוכה לתגובות אוהדות כמעט בכל דיון שבו הוא מוזכר. השיח שהחיובי שכן נרשם נבע בעיקר מהבעת תמיכה ושיבוח אופן הנהגתו ומעשיו, לצד חיזוק רוחו להמשיך בהובלת המדינה וכן מהתבטאויותיו נגד ממשל ביידן. ניכרת הלימה גבוהה בין תומכי נתניהו לבין מבקרי ביידן והממשל בארה"ב.
באופן מתון יותר אמנם, אולם המשבר עם הממשל האמריקני הוביל גם לשיח שלילי משמעותי ברשת הישראלית כלפי הנשיא ביידן – שזכה השבוע לציון מינוס 3.6 ב"מדד האהדה". מומחי באזילה איתרו מעל 313 אלף אינטראקציות שעסקו בנשיא האמריקני, ורובן היו שליליות. לדבריהם העלייה בשיעור השיח השלילי נגד ביידן התבסס על טענות כגון "הממשל האמריקני הוא האויב הכי גדול של ישראל", "ביידן מפנה גב לבת בריתו הנאמנה", "ארה"ב אשמה בגורל החטופים ובירי רקטות" ועוד. עם זאת, נראה כי התבטאויות נגד ביידן מצד גורמים שונים בממשלה, ובראשם נתניהו, דווקא חיזקו את השיח החיובי סביב נשיא ארה"ב וממתנות את הביקורת נגדו.
ועל רקע המשבר המדיני מול וושינגטון והמשבר בממשלה סביב חוק הגיוס, נראה שמי שנותר השבוע מאחור הוא בני גנץ: היקף השיח שעסק בו היה נמוך משמעותית, וחלקים משמעותיים ממנו היו שליליים. מומחי החברה איתרו רק כ-134 אלף אינטראקציות שעסקו בו (בהשוואה למעל 665 אלף שעסקו בנתניהו), וציון הסנטימנט שלו עמד על מינוס 8.5.
הרוב המכריע של הביקורת סביב גנץ נבע מהישארותו בממשלה (גם ביקורת מדוע לא מתפטר לצד קריאות נרחבות להתפטר) ללא קשר ישיר לנושא השיח. נראה כי הגולשים סבורים שהישארותו בממשלה מחזקת את נתניהו, ובהתאם הם מטילים על גנץ אשמה נרחבת לפעולות הממשלה (חוק הגיוס, יחסי ישראל-ארה"ב, המצב הבטחוני ועוד). במקביל, גנץ ספג ביקורת שלילית גם מתומכי נתניהו, בין היתר בטענה שהוא "מנסה להפיל את הממשלה" ו"פוגע בביטחון המדינה".
חברת באזילה מנטרת באמצעות כלים מתקדמים את השיח ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט המרכזיים בישראל. ניתוח נתוני החברה עשוי להצביע על שינויי עמדות בציבור בשלב מוקדם, ייתכן לפני שהן מקבלות ביטוי באמצעים נוספים דוגמת סקרי בחירות תקופתיים.