בג"ץ הודיע הערב (חמישי) כי הוא מקפיא את כספי התמיכות לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס החל מה-1 לאפריל. קודם לכן, המדינה הגישה באופן רשמי את תשובתה לבג"ץ בנושא העתירות נגד הפטור מגיוס, לפיה החל מ-1 באפריל "לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות".
דרעי: "מבין את מי שלא רוצה לשרת עכשיו"; גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו"
כתבנו מתן וסרמן שוחח עם עו״ד פרופ׳ יניב ואקי, מומחה למשפט פלילי ומנהלי במשרד חן, יערי, ואקי ושות׳, שאומר כי ״חשוב לזכור שמדובר בצו ביניים, שמטרתו היא שימור המצב הקיים עד לקיום דיון בעתירה, בדגש על מקרים שבהם על הפרק בהעברות כספים משמעותיות, וכי פעמים רבות התוצאה הסופית שונה ממה שנראה היה מלכתחילה״.
עוד לדברי פרופ׳ ואקי, ״הגם שצו הביניים משקף, לכאורה, עמדה שיפוטית של ההרכב הדן בתיק, ועשוי להצביע על תוצאת ההליך המשפטי, אין הכרח שכך אכן יהיה. ראיה לכך היא העובדה שההרכב הנוכחי העביר את העתירות לדיון בפני הרכב של 9 שופטים, שהרכבו מגוון ופלורליסטי״.
פרופ׳ ואקי מוסיף כי "ההחלטה ליתן צו ביניים אופרטיבי, בסוגיה חברתית רגישה ומורכבת, משקפת לא רק אולי עמדה לגופו של עניין, אלא מוכנות ואף אומץ של שופטי בג״ץ להכריע באופן חד, אמיץ וללא מורא, במקום שהם סבורים כי הגיע העת לעשות כן, וזאת תוך קביעות סייגים אופרטיביים, אשר מתחשבים גם בנסיבות ובהשלכות צו הביניים״.