דיאלוג לא שיגרתי התקיים הבוקר (שלישי), במהלך דיון סגור של ועדת חוץ וביטחון בקריה, בין שר הביטחון יואב גלנט לח"כ ניסים ואטורי, בנושא  הצורך בגיוס בני הישיבות.

דרמה בבית המשפט: זוכה השוטר שהואשם במותו של סלומון טקה
נתניהו, בנט ולפיד: אלו הסכומים שבוזבזו על מעונות רה"מ בשנים האחרונות

ואטורי אמר כי "צריכים להיות מוכנים לקלוט חרדים כי כיום אין אפשרות לעמוד בדרישות הקיימות שהן לא כל כך גדולות. היחידות מלאות בעקבות המלחמה הדרישה גדלה מאוד ליחידות לוחמות". גלנט השיב בעוקצנות: "ח"כ ואטורי צודק - למרות שאני לא אוהב להגיד ואטורי וצודק באותו משפט". על כך הגיב ואטורי בעקיצה משלו: "גם אני אוהב אותך".

בתוך כך, נושא נוסף שעלה לדיון בוועדה הוא הצורך להרחיב את מעגל המתגייסים גם ל"דור הרביעי", נינים של יהודים. המשמעות היא שכל מי שהיום עולה לישראל מתוקף חוק השבות על בסיס סעיף הנכד - ילדיו הקטינים אינם זכאים לאזרחות באופן אוטומטי, אלא ברובם מקבלים אשרת שהייה ארוכת טווח שלא מחייבת גיוס לצה"ל.

יואב גלנט (צילום: אריאל חרמוני משרד הביטחון)
יואב גלנט (צילום: אריאל חרמוני משרד הביטחון)

חבר הכנסת יבגני סובה (ישראל ביתנו) הסביר כי "מדובר במאות אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה לתרום למדינה, כולל שירות צבאי. בזמנו שר הביטחון ליברמן נתן לצה"ל הנחיה לגייסם . היום המצב הוא שונה, צעירים דור רביעי מתעקשים להתגייס ולא כולם נענים בחיוב". על כן, ח"כ סובה פנה לגלנט והציע לו "להתסכל על מאות אנשים אלה כפוטנציאל לגיוס לצה"ל". סובה גם ציין כי בעקבות גל העלייה בשנים האחרונות ישנם הרבה ילדים קטינים של אזרחים ישראלים שיקבלו הזדמנות להתאזרח במסלול מהיר ובמקביל לתרום לביטחון המדינה. גלנט השיב:" הנושא יטופל. אגב, גם אבי קודם לחם עבור המדינה ורק אחר כך קיבל אזרחות".

ח"כ טלי גוטליב הגיבה כהערת ביניים: "אז אולי בכלל נבטל את חוק השבות"? בתגובה מספר ח"כים (אלקין, שטרן) הגיבו כי הנושא אינו קשור לחוק השבות, אלא לגיוס לצה"ל וכי אותם אנשים בלאו הכי נמצאים בישראל ויתאזרחו בשנים הקרובות, רק שהיום צה"ל לא מגייס אותם כי הם אינם אזרחים ישראלים.

כאמור, שר הביטחון יואב גלנט, אירח היום בלשכתו את ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשות ח״כ יולי אדלשטיין, והעניק לחברי הועדה סקירה מבצעית. במהלך הדיון סקר שר הביטחון בפני חברי הוועדה את התקדמות הלחימה לפירוק החמאס ברצועת עזה, המאמצים השונים להשבת החטופים ופעולות צה״ל בגזרות הלחימה האחרות לסיכול הטרור.

בנימין נתניהו בוועדת חוץ וביטחון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בנימין נתניהו בוועדת חוץ וביטחון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הוא התייחס בדבריו לצורך החיוני בגיוס כוח אדם נוסף לצה״ל, ואמר כי מערכת הביטחון נערכת בימים אלה לגיבוש מתווה כדי לאפשר גיוס של חלק הולך וגדל של הציבור החרדי, בתנאים שהולמים את אורך חייהם. גלנט פירט על המאמצים הנעשים במערכת הביטחון כדי להתאים את מסלולי צה״ל לגיוס הציבור החרדי, והדגיש כי ימשיך לפעול לחקיקה בהסכמה בנושא.

בפתח הדיון אמר גלנט: "אנחנו נמצאים במלחמה רב-זירתית, בהתקפה ובהגנה. אנחנו מקבלים לכך עדות בכל יום, כולל בימים האחרונים, ופועלים בכל מקום בכל יום כדי למנוע את ההתעצמות של האויבים שלנו וכדי להבהיר לכל מי שפועל כנגדנו, בכל רחבי מזרח התיכון, שהמחיר על פעולה כנגד ישראל, יהיה מחיר כבד". 

יואב גלנט בשיחה עם מג''דיות קרביות (צילום: אריאל חרמוני)
יואב גלנט בשיחה עם מג''דיות קרביות (צילום: אריאל חרמוני)

"חמאס חדל לתפקד כארגון צבאי ברוב חלקי רצועת עזה. המפקדים שלו מתחבאים במנהרות, הוא איבד את יכולות הפיקוד והשליטה, המסגרות הגדודיות במרבית חלקי רצועת עזה חדלו מלתפקד והמידע שמתקבל מהחקירות של המחבלים מעיד על ארגון בפירוק, נותרה מחמאס-עזה חטיבת רפיח, על ארבעת גדודיה וגם בה אנחנו נטפל בקרוב".

לדבריו, "הלחץ הצבאי היה ונשאר הגורם העיקרי והמשמעותי ביותר להשבת החטופים, השלב המתקדם שאנחנו הגענו אליו בפירוק החמאס, יחד עם המידע שמגיע מחקירות של מחבלים שנתפסים, מביא אותנו חזקים יותר למו"מ ומאפשר לקבל החלטות קשות".

"אני מחויב להחזיר את כל החטופים אל ביתם ואני אקדם כל מתווה שיאפשר את הנושא הזה. אנחנו צריכים במקביל לנהוג באחריות רבה, לחמאס אין מקורות מודיעיניים משמעותיים וכל הדלפה מתוך דיונים סגורים משרתת את חמאס", הוסיף שר הביטחון.

עוד אמר גלנט, כי "מערכת הביטחון וצה"ל ניצבים בפני אתגרים ביטחוניים מורכבים, אנחנו נדרשים להגדיל את מספר המשרתים ואת אורך השירות, כדי לתת מענה לצורכי הביטחון. בתקופה הקרובה נגבש מתווה פעולה של צה"ל ושל משרד הביטחון, כדי לאפשר גיוס של חלק הולך וגדל של הציבור החרדי, בתנאים שהולמים את אורך החיים החרדי. אנחנו נדרשים לעוד כוח אדם איכותי שיוכל לתרום למערכה על הגנת הארץ. עם זאת, כמי שאחראי על מערכת הביטחון, ברור לי שיציבות חברתית זה מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי ומהווה תנאי לביטחון הלאומי ואסור לנו להביא בשום פנים ואופן לקרע בעם, על רקע של מחלוקת הגיוס ואחדותנו היא תנאי להמשך קיומנו - לא פחות מזה".

הוא ציין כי "תוך כדי המלחמה, לפני כארבעה חודשים, מיניתי בעצה אחת עם הרמטכ"ל את האלוף במילואים אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר, כדי להוביל תוכנית שתאפשר שילוב מוגבר של אוכלוסייה חרדית בצה"ל. לאור המצב המשפטי שנוצר לאחרונה, הנחתי את הרמטכ"ל, את מנכ"ל משרד הביטחון להציב בפניי בהקדם תוכנית של פתרונות לגיוס גובר של חרדים לפי חוק והשילוב שלהם בצה"ל, כמו גם בשירות לאומי. לצד המאמץ המתקיים בצה"ל ובמשרד הביטחון אני אמשיך, יחד עם כל מי שנמצא כאן ועם כל מי שמיוצג בממשלה, לחתור לחקיקה בהסכמה של חוק גיוס רחב, אני מקווה שהדבר הזה יעלה, אני חושב שיש לעניין הזה סיכוי".

יו״ר ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין: "אפתח ואגיד בדברי ברכה לשר הביטחון ולרמטכ"ל ולכל מי שהיה מעורב במבצע בבית החולים 'שיפא' בעזה. לדעתי המבצע הזה ילמד באקדמיות צבאיות, מבחינת ההכנה שלו והביצוע שלו. אני חושב שגם חייבים לומר שההישגים שבו בכל התחומים, המבצעים והמודיעיניים, מדברים בעד עצמם ויעזרו בהרבה מאד דברים".

״אנחנו עוסקים בסדרה של עניינים שקשורים לכל נושא הסד"כ, כוח האדם בצה"ל בסדיר ובמילואים. אנחנו צריכים להתייחס למשאב האנושי כמו שאנחנו מתייחסים למשאבים אחרים ביתר שאת. אנחנו כוועדה נשקיע בחודשים הקרובים את מירב המאמצים בכל החקיקה הזאת כדי להביא למצב של חלוקה צודקת יותר בנטל תוך התחשבות באלה שנותנים מזמנם ואפילו לפעמים מגופם, כדי לשמור על הביטחון של כולנו. אני סמוך ובטוח שנזכה לשיתוף פעלה פורה עם משרד הביטחון וצה"ל כי כולנו בסך הכל מכוונים לאותה מטרה".

שר הביטחון גלנט התייחס לסוגיית ההדלפות הבלתי פוסקות מדיוני הקבינט ומדיונים חסויים נוספים ואמר כי בעבר כבר הציף את הנושא בפני ראש הממשלה  ור' השב"כ וביקש מהם להורות על חקירת שב"כ בנוגע להדלפות מפורומים סגורים ומדיונים החסויים.